|
|
עמוד:145
שאלות לסיכום הסעיף : פסיקת הלכה בימי הביניים ( עמ' ( 145-142 . 1 רשמו את ספרי ההלכה המוזכרים בסעיף . בחרו אחד מהם והעתיקו מתוכו למחברתכם את אחת ההלכות . . 2 אחד ההסברים לכתיבת הספר "הלכות פסוקות" היה שיוכלו "לעיין בהם ולסמוך על דבריהם בני אדם שאין מספיקים לסדרים . "ולמסכתות א . למי הספר "הלכות פסוקות" מיועד ? ב . לפי הסבר זה , מהו תפקידו של הספר ? . 3 יש המכנים את הספר "הלכות אלפאסי" בשם "תלמוד . "קטן הסבירו מדוע . . 4 רבי יוסף קארו כתב שני ספרים שהתבססו על הספר "ארבעה . "טורים לאחד הוא קרא בשם " שולחן ערוך" ולאחר בשם "בית . "יוסף א . הסבירו את משמעות השם "שולחן . "ערוך ב . בררו מה היה תפקידו של יוסף במצרים . מה אפשר ללמוד מכך על מטרת הספר ועל האופן שבו ראה רבי יוסף קארו את מפעלו ? . 5 יש הסבורים כי בזכות הגהות הרמ"א נהיה ספרו של רבי יוסף קארו ל"שולחן ערוך עם מפה פרושה עליו ומתוקן . "לסעודה א . הסבירו את הדימוי בלשונכם . ב . מדוע חש הרמ"א צורך לכתוב הגהות ל"שולחן ? "ערוך רבי יוסף קארו – ( 1575–1488 ) נולד בספרד , אך בעקבות הגירוש נאלצה משפחתו לנדוד ממנה . המשפחה הגיעה לליסבון שבפורטוגל ומשם לקושטא . בין 1523 1536-ל התגורר בעיר ניקופול בבולגריה ובה הקים את בית הכנסת והישיבה בית יוסף . בשנת 1536 עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת . רבי יוסף קארו כתב את הספרים "כסף משנה" על "משנה תורה" לרמב"ם ; "בית יוסף" על ארבעה הטורים של רבי יעקב ; "שולחן ערוך" סיכום ההלכות שבארבעה טורים ; "אור צדיקים" על כללי התלמוד ; ו"מגיד מישרים" על התגלות מגיד שהתגלה לו . רבי משה איסרליש , הרמ"א – ( 1572–1520 ) נחשב לגדול פוסקי אשכנז במאה השש עשרה . דיין בבית הדין בקרקוב וראש ישיבה שהקים בעיר . הרמ"א למד פילוסופיה וכן מדעים . ה"שולחן ערוך" מתקבל בכל תפוצות ישראל את ההלכות בספר " ארבעה טורים" סיכם רבי יוסף קארו בספר שולחן ערוך . בשם זה הוא רמז לדימוי שהשתמשו בו חז"ל בבואם להמחיש את האופן המסודר שבו מסר משה רבנו לבני ישראל את החוקים וההלכות . הספר " שולחן ערוך" נכתב על פי המבנה והסדר של הספר " ארבעה , "טורים ואף שמות חלקיו זהים : אורח חיים , יורה דעה , אבן העזר וחושן משפט . אבל בפסיקת ההלכה , בלשון ובסגנון המשיך רבי יוסף קארו את דרכו של הרמב"ם ב"משנה . "תורה הספר " שולחן ערוך" התקבל בכל תפוצות ישראל , והיה לספר שמתבססים ומסתמכים עליו מרבית הפוסקים עד ימינו . גם רבי משה איסרליש , הרמ"א , כתב ספר על " ארבעה , "טורים אבל משנודע לו על הספר " שולחן ערוך" החליט בצניעותו לגנוז את ספרו . הרמ"א סבר שלעם ישראל צריך שיהיה רק " שולחן ערוך" אחד . עם זאת , בשל זיקתו של ה"שולחן ערוך" לפסיקה הספרדית , השונה מהפסיקה האשכנזית , כתב הרמ"א הגהות על ה"שולחן . "ערוך להגהות הוא קרא " , "השגות או " , "המפה משום שלדבריו הוא ביקש " לפרוש מפה על שולחן . "ערוך נוסף להבדלים בהלכה הייתה לרמ"א סיבה אחרת בחיבור " , "המפה והיא החשיבות שייחסו באשכנז למנהג – בעוד רבי יוסף קארו פסק לפי כללים . ההגהות של הרמ"א נדפסו בתוך ההלכות שב"שולחן , "ערוך ודבר זה השפיע על תפוצתו הרבה גם באשכנז . מכאן ואילך פסקו חכמי אשכנז על פי ה"שולחן ערוך" בכל מקום שהרמ"א לא חלק עליו .
|
|