חכמים בארצות האסלאם מפרשים את התלמוד

עמוד:139

חכמים באשכנז מפרשים את התלמוד פרשנות התלמוד באשכנז החלה רק בימיו של הרגמ"ה ( עמ' . ( 100 חוקרים מניחים שהפירוש של הרגמ"ה , שנדפס בכמה מסכתות , הוא למעשה אוסף פירושים שנכתבו בישיבת מגנצא , שבראשה עמד הרגמ"ה , ומכונים פירושי מגנצא . הפירושים המיוחסים לרגמ"ה הגיעו לידינו דרך פירוש רש"י לתלמוד . הפירוש של רש"י לתלמוד מלווה את הלומד צעד אחר צעד בהבנת הסוגיה והוא ממעט בהבאת קושיות ותירוצים . רש"י נצמד לגבולות הסוגיה ורק לעתים רחוקות הוא מקשה על הסוגיה שדן בה ממקום אחר . בפירושו הוא מקפיד על הלשון , הסגנון והעריכה ונמנע מחזרות . פירוש רש"י לתלמוד נהיה עד מהרה לחלק בלתי נפרד מלימוד התלמוד . עם הופעת הדפוס במאה החמש עשרה צורף פירוש רש"י לכל מהדורות הש"ס : במרכז העמוד מופיע הטקסט התלמודי ובחלק הפנימי של העמוד הפירוש של רש"י . כללי הפסיקה – כללים לפסיקת הלכה שנוסחו בתקופה שאחרי חתימת התלמוד . אחד הכללים , "הלכה , "כבתראי היה שיש לפסוק את ההלכה לפי דעת החכמים האחרונים . על פי כלל זה , במקרה של חילוקי דעות יש לפסוק הלכה על פי חכמי הדור שחיו עד דורם של אביי ורבא , כלומר עד אמצע המאה הרביעית , אבל מאז ואילך יש לפסוק כדעת החכמים האחרונים . פירושי מגנצא – פירושים שנכתבו ונערכו בישיבת מגנצא מאמצע המאה האחת עשרה ועד ראשית המאה השתים עשרה . הפירוש הקיף את כל מסכתות הש"ס , אך עם הופעת פירושו של רש"י חדלו המעתיקים להעתיקו . חכמים בארצות האסלאם מפרשים את התלמוד ראשיתה של פרשנות התלמוד בתקופת הגאונים ( עמ' , ( 78 אך רק פירושים מעטים ממנה הגיעו לידינו . פירושי הגאונים לא היו פירוש רצוף לכל התלמוד אלא פירוש של מילים , סוגיות או מסכתות , והם היו פירושים קצרים . ראשיתה של פרשנות שיטתית לתלמוד מיוחסת לרבנו חננאל בן חושיאל 965 ) , ( 1056–בערך שהיה אחד מראשי הישיבה בעיר קירואן ושימש גם אב בית הדין בעיר . הפירוש שכתב רבנו חננאל הוא מעין תמצית של הסוגיה בתוספת הסבר של המקומות הקשים להבנה . לפעמים הוא רק העתיק את הסוגיה כדי לקבוע את הנוסח הנכון שלה . רבנו חננאל הקפיד על כתיבה פשוטה ובהירה ועל נוסח מדויק , ולשם כך אף השתמש בכתבי יד של התלמוד שהיו לפניו . נוסף על כך הוא ריכז והשלים את כללי הפסיקה שהיו מקובלים בתקופות קודמות והראה כיצד יש לפסוק הלכה מן התלמוד . הפירוש של רבנו חננאל פתח תקופה חדשה בלימוד התלמוד מבחינה זו שהוא אפשר לימוד עצמאי של יחידים גם במקומות שהיו רחוקים מהמרכז הבבלי , והוא התקבל גם במרכזי התורה באשכנז . פרשנות התלמוד בימי הביניים בית המדרש של רש"י , וורמס , גרמניה ) דגם (

קודם  |  הבא