|
|
עמוד:128
חכמים דואגים לזכויות הנשים בימי הביניים חל שינוי במעמדן של נשים במקרה של גירושים . אחת התקנות שיוחסו לרגמ"ה היא האיסור לגרש אישה כנגד רצונה . כמו כן חכמים פעלו נגד בעלים שביקשו לקפח את חלקן של נשותיהם . אל רש"י נשלחה שאלה על בעל שרצה לגרש את אשתו מבלי לתת לה את הפיצוי המגיע לה לפי הכתובה בטענה שהנישואים אתה היו מבוססים על טעות , שכן היא הסתירה מומים גופניים . רש"י לא הסתפק בפסיקה שחייבה את הבעל לשלם את דמי הכתובה אלא אף נזף בבעל על יחסו לאשתו ( תשובות חכמי צרפת ולותר , סימן מ . ( נשים נוטלות חלק בחיי הכלכלה האישה , בהיותה שותפה בבניין התא המשפחתי , סייעה בפרנסה , אך התנאי לכך היה שצניעותה לא תיפגע . יציאת האישה מביתה לא התקבלה בעין יפה , במיוחד בארצות האסלאם . בחברה המוסלמית נאסר על אישה לצאת מביתה בחופשיות , אסור היה לגבר זר להתעניין בשלומה , ופניה היו חייבים להיות מכוסים ; והיהודים הושפעו מכך . רוב הנשים היהודיות בארצות האסלאם עבדו בבתיהן במלאכות כגון אריגה וטווייה או במסחר זעיר ; ונשים שעבדו מחוץ לביתן היו מיעוט . הרמב"ם אף אסר על נשים להתפרנס מהוראה גם במקרים שהבעל לא סיפק את צורכי המשפחה או נעדר לתקופה ארוכה ( תשובות הרמב"ם , חלק א , סימן מה . ( עם זאת , גם בארצות האסלאם נשים יהודיות נהגו לצאת ולבוא באופן חופשי . לעתים , במקרים שהבעל נפטר , הן עסקו במסחר , והיו בהן בעלות נכסים – אך הן היו היוצאות מן הכלל . בארצות הנצרות הפעילות הכלכלית של נשים מחוץ לבתיהן הייתה מקובלת יותר , ונשים אף ניהלו דוכסויות . גם בחברה היהודית היו נשים בעלות נכסים ורכוש . באחת השאלות , שכנראה הופנתה אל רש"י , מסופר על אישה שירשה כרמים ובתים ; ובשאלה אחרת מתוארת אישה שהייתה מקורבת לאשת השליט המקומי . כמה מהנשים העשירות היו בקשרים עם השלטונות ופעלו לטובת הקהילה . אחת מהן , אלמנה עשירה בשם פולצלינה שהייתה מקורבת לשליט העיר בלואה שבצרפת , ניסתה להגן על היהודים בעת עלילת הדם בשנת , 1171 אך לבסוף הוצאה להורג . נשים היו שותפות גם בפעילות המסחרית של בעליהן , וכשהבעל יצא למרחקים הן שניהלו את עסקי המשפחה . נשים היו מלוות בריבית , והיו נשים שעסקו במסחר ואף יצאו לדרך עם סוחרים נוצרים . באשכנז ידוע על דולצא , אשתו של רבי אלעזר מוורמס ( חי בשנים 1240–1165 בערך , ( שפרנסה את משפחתה ואת תלמידי בעלה במסעות העסקים שלה . בספרד נמצאו פנקסי חשבונות של נשים מסוף המאה השלוש עשרה שמכילים רשימות של הלוואות ונכסים שניהלו נשים . העובדה שהיהודים השתלבו במסחר המקומי והבין-לאומי , ואחדים מהם אף התעשרו , השפיעה על מעמדה של האישה בביתה . לפי המשנה האישה אחראית במסגרת הנישואים על מלאכות מסוימות – כגון כביסה , טווייה , אפייה וכיו"ב – אך היא יכולה להיעזר לשם כך במשרתות ( כתובות , פרק ה , הלכה ה . ( בימי הביניים משרתות שסייעו לנשים בעבודות הבית היו תופעה מקובלת . מעמד האישה
|
|