|
|
עמוד:127
מבנה המשפחה היהודית המשפחה באשכנז הייתה משפחה מונוגמית – משפחה שבה הגבר נשוי לאישה אחת . יהודי אשכנז קיבלו על עצמם את החרם , המיוחס לרגמ"ה , שעל פיו אין לשאת יותר מאישה אחת ( עמ' . ( 122 יש המסבירים את התקבלות החרם באשכנז בכך שמשפחה מונוגמית הייתה מקובלת גם בחברה הנוצרית , אך ייתכן שזו הייתה מסורת ארץ-ישראלית שאומצה באשכנז . לפי הסבר אחר זו הייתה המציאות הרווחת בחברה היהודית כבר במאה האחת עשרה , והחרם אישר מציאות קיימת . רגמ"ה חש צורך לחזק אותה על רקע המציאות הכלכלית , שבה סוחרים יהודים שהו במשך תקופות ארוכות מחוץ לבתיהם ולעתים נשאו להם אישה נוספת במרחקים . היהודים שחיו בארצות האסלאם נהגו לשאת יותר מאישה אחת , בדומה למה שהיה מקובל בחברה המוסלמית . הסיבה העיקרית לנשיאת אישה שנייה הייתה כאשר הראשונה לא ילדה ילדים , או שילדה רק בנות . לעתים היו גם נסיבות חיצוניות , כגון יהודי שהשליט אילץ אותו לשאת אישה שנייה . יש גם שנשאו אישה שנייה ממעמד מיוחס כדי לחזק את מעמדם החברתי . כמו כן היו נשים , למשל צעירות שהתאלמנו , שהעדיפו להיות אישה שנייה ולא להיוותר במעמד של אלמנה . השפעת החברה המוסלמית התבטאה גם בזכות שניתנה לאישה ליזום גירושים מבלי לאבד את זכויותיה הכלכליות . כבר בשנת , 651 זמן קצר אחרי הכיבוש המוסלמי , התקבלה בבבל תקנת המורדת , המחייבת את הבעל לגרש את אשתו אם רצתה בכך , ומיד . אחד ההסברים לתקנה הוא שלפי החוק המוסלמי במקרה שאישה המירה את דתה פג תוקף נישואיה . חכמי בבל תיקנו את התקנה מחשש שאישה המבקשת להתגרש תבחר להתאסלם כדי להשתחרר בדרך זו מהנישואים . התקנה התקבלה גם בקרב חכמי קירואן , אבל במאות השתים עשרה והשלוש עשרה התערער תוקפה , והתקבלה הדעה שיש להשהות למשך שנה את בקשת האישה להתגרש . תעודה מעמד האישה בעת גירושים מתוך נוסח כתובה משנת 1100 עבדו של הדרתו ] כנראה הנגיד מבורך בן סעידה [ מודיע לו שכל תנאי הכתובה אשר הם [ ... ] שלא לשאת עליה אשה אחרת ; ושלא להשהות אצלו שפחה השנואה עליה . ואם הוא ישא עליה אשה אחרת , או שישהה אצלו שפחה השנואה עליה , הוא מקבל על עצמו לשלם את " המאוחר" שלה ] תשלום שהאישה הייתה מקבלת במקרה של מות הבעל או במקרה של גירושים [ עד תום ולכתוב לה מה שהיא תתפטר ממנו ] גט , ] אף על פי שהיא רוצה להתגרש והוא אינו רוצה לגרשה . ( מ' ע' פרידמן , ריבוי נשים בישראל : מקורות חדשים מגניזת קהיר , עמ' ( 64 מתוך נוסח של כתובה ארץ-ישראלית שנמצאה בגניזת קהיר ) מתורגם מערבית ( אם סעיד החתן הזה ישנא את מליחה זו ולא ירצה בה וירצה לפרוש ממנה , ישלם לה כל מה שכתוב ומפורש בשטר הכתובה הזה , עד הגמר . ואם מליחה זאת תשנא את סעיד בעלה זה , ותרצה לצאת מביתו , תאבד את כסף כתובתה ולא תיקח אלא מה שהביאה מבית אבותיה בלבד , ותצא על פי בית-הדין ועל דעת מרנן ורבנן . ( א' בשן , א' רובינשטיין , ש' שוורצפוקס ( עורכים , ( ממזרח וממערב , ב , עמ' ( 21 . 1 מה היו הגורמים לפירוק המשפחה ? . 2 מהו מעמדה של האישה במקרה של גירושים לפי כל אחד המקורות ?
|
|