|
|
עמוד:108
התקנות מסדירות את התחרות הכלכלית והחברתית אחת המטרות של תקנות הקהל הייתה להגביל את התחרות הכלכלית וכך למנוע מתחים חברתיים . לדוגמה , באשכנז נהגה תקנת המערופיא – תקנה שאסרה על יהודי ליצור קשר מסחר עם לקוח קבוע של יהודי אחר ( בערבית : מערופיא – ידוע . ( משמעות אחרת של התקנה הייתה איסור על יהודי לסחור בסחורות שיהודי אחר נהג לסחור בהן . בתחילה משמעות המערופיא הייתה חלוקה של הלקוחות בין הסוחרים , מבלי שנאסר על אחרים לסחור עמם , וחלוקה זו עברה מאב לבן . ואולם , ככל שהצטמצם חלקם של היהודים במסחר ( עמ' ( 62 הפכה המערופיא לזכות שהקנתה בלעדיות על המסחר בסחורות מסוימות או עם לקוחות מסוימים . אנשים חדשים שהצטרפו לקהילה ורצו גם הם ליהנות מזכות זו קנו את המערופיא מהקהילה תמורת תשלום . היו חכמים באשכנז שניסו לבטל את תקנת המערופיא משום שלדעתם היא סתרה את תפיסת הערבות ההדדית , אך היא המשיכה להתקיים כמעט עד העת החדשה . אף שמקורה של תקנת המערופיא היה בארצות האסלאם אין עדות לכך שבמאה האחת עשרה היא נהגה בקהילות היהודיות בספרד , ולא ברור אם היא הייתה נהוגה בצפון אפריקה . עם זאת , גם במקומות שלא נהגה תקנת המערופיא ניתנה עדיפות לתלמיד חכם , ועל חברים אחרים בקהילה נאסר ליצור קשר מסחרי עם לקוחותיו . תקנה נוספת שכנראה הייתה נהוגה רק באשכנז הייתה חרם היישוב , או חזקת היישוב , ולפיה אסור לאדם להתיישב בקהילה בלא קבלת רשות ממנה ; ואם יתיישב בקהילה בלא רשות – יוחרם . יש המסבירים את חרם היישוב ברצון של חברי הקהילה להגן על פרנסתם מפני מתחרים , ורואים בה מעין מקבילה לגילדה הנוצרית ( עמ' ;( 53 אבל חוקרים דוחים את ההסבר הכלכלי וטוענים כי התקנה הגבילה גם הצטרפות של אנשים שלא עסקו במסחר . לדבריהם , התקנה נועדה למנוע ממהגרים חדשים ליהנות מהזכויות שקיבלו מייסדי הקהילה , ולא נדרשה סיבה מיוחדת כדי לגרש את המתיישב החדש . הסבר אחר שניתן לתקנה הוא הרצון למנוע התיישבות של אנשים לא מהוגנים בקהילה . ואכן , חכמים , לדוגמה רבנו תם , ניסו להגביל את חרם היישוב רק לאנשים שהיו עלולים לפגוע בקהילה , ודרשו שלא יחול על אחרים . בנקאים יהודים , איור לכתב יד מן המאה השלוש עשרה , ספרד
|
|