|
|
עמוד:80
שאלות לסיכום הסעיף : מוסדות ההנהגה היהודית בשלטון האסלאם ( עמ' ( 80-76 . 1 מה היה מעמדו של ראש הגולה בעיני היהודים ? . 2 מה היו הסמכויות של ראש הגולה ומה היו הסמכויות של הגאונים ? מיינו אותן להיבטים שונים . . 3 באילו היבטים הייתה זהות בין סמכויות הגאונים לסמכויות של ראש הגולה ? כיצד עובדה זו השפיעה על היחסים ביניהם ? . 4 במקורות מוסלמיים מתואר אל-מאמון כח'ליף ששאף להחליש את כוחם של בני המיעוטים ולהצר את צעדיהם . כיצד שאיפה זו מתבטאת בהוראה משנת ? 825 . 5 מה אפשר ללמוד מן הסעיף על אישיותו של רב סעדיה גאון ? . 6 באיגרת לקהילת פוסטאט כתב רב סעדיה גאון : "באין צבא אין מלך ובאפס תלמידים אין הוד . "לחכמים א . הסבירו את דבריו . ב . כיצד דברי רס"ג באו לידי ביטוי בקשרים בין הישיבות לקהילות ? . 7 אתם כתבים בעיתון יהודי ונשלחתם לסקר את ירחי הכלה בישיבת סורא . תארו את המתרחש בישיבה . הישיבות נאבקות על מעמדן וסמכויותיהן בין שלושת מוסדות ההנהגה המרכזית היו מאבקים על יוקרה ועל סמכויות . במאה העשירית ראש הגולה עוקבא ניסה להשתלט על ההכנסות שנועדו לישיבות בבבל , אולם הוא נכשל . בלחץ כוהן צדק , ראש ישיבת פומבדיתא בשנים , 936–917 הורד ראש הגולה עוקבא מכיסאו וגורש מבבל . במשך כחמש שנים לא מילא איש את מקומו , עד שבשנת 927 בערך התמנה דוד בן זכאי לראש הגולה . דוד בן זכאי מינה את רב סעדיה גאון , רס"ג ( 942–882 ) לעמוד בראש ישיבת סורא , אף שלא היה מבבל ולא ממשפחות הגאונים . ואולם , משסירב רס"ג לאשר פסק שלו , הדיחו בן זכאי מתפקידו בראש הישיבה . מאבק סמכויות התנהל גם בין הישיבות בבבל לבין הישיבה בארץ ישראל . ישיבות בבל ראו את עצמן נבחרות מכוח התורה והמסורת להמשיך את לימוד התורה בגלות , בעוד הישיבה בארץ ישראל תבעה עמדת בכורה מכוח היותה יורשת הסנהדרין . במשך מאות שנים לישיבה בארץ ישראל הייתה סמכות ייחודית בקביעת לוח השנה ובעיבור השנים , שהיו התפקידים המסורתיים של הסנהדרין ; אבל בשנת 921 חלק רס"ג על התאריך של חג הפסח שקבע אהרון בן מאיר ראש ישיבת ארץ ישראל . כתוצאה מכך נחגג פסח בארץ ישראל ביום ראשון , ובבבל ביום שלישי . בעקבות הפולמוס איבדה הישיבה בארץ ישראל את מעמדה בתחום זה , והתפוצות כולן , כולל ארץ ישראל , קיבלו את דעתם של חכמי בבל . פגיעה נוספת במעמדה של הישיבה הארץ-ישראלית התרחשה בעקבות כיבוש ירושלים בקיץ 1073 בידי הסלג'וקים ( עמ' . ( 16 הישיבה עקרה מירושלים לצור והקשר שלה עם ארץ ישראל נותק . בתחילת המאה השתים עשרה היא עברה לפוסטאט ( קהיר העתיקה ) ונעשתה חלק מן המרכז היהודי החדש שקם במצרים .
|
|