|
עמוד:46
הדת משפיעה על האדריכלות ועל האמנות המוסלמית מקומה המרכזי של הדת בתרבות המוסלמית בא לידי ביטוי בתחום האמנות . מבנים פרטיים וציבוריים נבנו ועוטרו בלי לעבור על האיסורים הדתיים . אמנם בקוראן לא נזכר איסור על ציור תמונות , אבל חכמי ההלכה הסתייגו מציור ומפיסול של דמויות אנושיות . העיטורים של המבנים הציבוריים התבססו על צורות גאומטריות ועיטורי צמחים , הנקראים ערבסקה – עיטור הכולל קווים וצורות החוזרים על עצמם . בתבנית הקישוט של הערבסקה שולבו גם אותיות ערביות בעיצוב אמנותי שנקרא קליגרפיה , ושילובן מבטא את המעמד המיוחד שיש ללשון הערבית באסלאם . אבו חמיד מוחמד אל-ע'זאלי – ( 1111–1058 ) מלומד פרסי . נחשב לפוסק חשוב באסלאם הסוני . בצעירותו עסק בפילוסופיה , וספרו "מפלת הפילוסופים" נחשב עד ימינו לאחד מספרי הדת המשפיעים ביותר בהגות המוסלמית . ואולם , לאחר שחווה משבר אישי שינה את דעותיו וקרא לאימוץ הרעיונות הצופיים . לאל-ע'זאלי נודעה השפעה על הוגי דעות יהודים בימי הביניים , ובעיקר על רבי יהודה הלוי . הפילוסופיה המוסלמית פורצת דרכים חדשות העמדה העקרונית של האסלאם הייתה שיש רעיונות אמיתיים בכל חוכמה . משום כך הכתבים של הפילוסופים היוונים אפלטון ואריסטו תורגמו לערבית , והוגים מוסלמים ניסו למזג בין דעותיהם לבין עקרונות האסלאם . במאה העשירית חי בבגדד הפילוסוף אל-פאראבי . ( 950–872 ) הוא זכה לכינוי המורה השני – אחרי אריסטו , שנחשב ל"מורה . "הראשון הוא כתב פירושים לכתבי אריסטו , ובהשפעת תורתו של אפלטון דן בניהול המדינה . לפי אל-פאראבי , האדם יכול להשיג את שלמותו ואושרו רק במסגרת חברתית , כדוגמת העיר , ובתנאי שמעשי התושבים בעיר יהיו מכוונים להשגת תכונות טובות . כתביו של אל-פאראבי זכו להערכהרבה בעולם המוסלמי והיהודי כאחד . דעותיהם של אריסטו ושל פילוסופים יוונים אחרים השפיעו על הפילוסוף המוסלמי אל-ע'זאלי . הוא טען כי רק אדם בלא חוש ביקורת יבקש להגן על אמונתו הדתית מתוך הכחשתם של המדעים ודחייתם . לדבריו , אם יש במדעי הטבע או בפילוסופיה סכנה או נזק לאמונה התמימה , הרי מקורם בכך שמייחסים להם משמעות של אמת מוחלטת . בדעות אלו דגלה גם המועתזילה ( בערבית : התבדלות , ( תנועה שצמחה בבצרה ובבגדד במאות השמינית והתשיעית , ונקראה כך משום שתומכיה התבדלו מזרמים אחרים באסלאם . ההוגים שהשתייכו למועתזילה טענו שיש להעמיד את כל עיקרי האמונה לחקירה שכלית . הם האמינו כי על אף היותו של האל כול-יכול לאדם יש בחירה , והרע הוא תוצאה של טעויות אנוש . פשרה בשאלות אלו ניסתה להציע תנועה בשם אשעריה , שהקים במאה התשיעית אבן אל-חסן אל-אשערי 883 ) ( 952–בערך ונקראה על שמו . אל-אשערי טען כי הכול נגזר מראש , אבל לאדם שעשה את המעשים יש אחריות מוסרית עליהם . אמנם האל נשגב משכלו של האדם , אך השכל הישר של האדם מנחה אותו בחייו . ערבסקה , חרס , המאה החמש עשרה , סמרקנד
|
|