|
|
עמוד:43
המוסלמים מחברים חיבורים מדעיים בשפה הערבית בהשפעת התרגומים נוצרה גם ספרות מדעית מקורית בערבית . אל-ח'וארזמי , מלומד שלמד בבית החכמה , חיבר במחצית הראשונה של המאה התשיעית את החיבור הערבי הראשון באלגברה . החיבור עסק בפתרון משוואות ובבעיות היסוד של האלגברה והוא שהביא לעולם הנוצרי את מדע האלגברה , וגם את המונח " , "אלגברה שבו אנו משתמשים עד היום . אל-ח'וארזמי גם ערך לוחות אסטרונומיים , שקבעו את מקומם של כוכבי השמים וסייעו בהתמצאות ביבשה ובים . פיתוח האסטרונומיה סייע למוסלמים בקיום מצוות דתם . למשל , לדעת מתי מתחיל צום הרמדאן ומהו הכיוון המדויק של מכה , שאליה הם פנו בעת תפילתם . תרומה מיוחדת הייתה למוסלמים בתחום המתמטיקה בזכות השימוש שלהם בספרות ההודיות , ובהשפעתם הן נפוצו באירופה הנוצרית . הספרות ההודיות היו נוחות יותר לכתיבה מהספרות הרומיות , שנכתבו כאותיות , והן אפשרו שימוש בסימן מיוחד לספרה אפס . הודות לספרה אפס נוצרה השיטה העשרונית – שיטה שעודדה את התפתחות המתמטיקה והמדעים . המוסלמים מתרגמים חיבורים מדעיים התרבות המוסלמית אימצה גם יסודות מתרבויות העולם העתיק , ובראשן התרבות היוונית . הכובשים המוסלמים , שלא ידעו יוונית , נזקקו בתחילה לתרגומים של היצירות היווניות לסורית , אבל בהמשך תורגמו החיבורים מסורית לערבית , ומהערבית ללטינית . התרגומים כללו חיבורים מדעיים בתחומים מגוונים : רפואה ורוקחות , בוטניקה וזואולוגיה , מכניקה ואסטרונומיה , גאוגרפיה ומטאורולוגיה , ובמיוחד פילוסופיה . לולא תרגומים אלו לערבית , ומערבית ללטינית , יצירות מופת של התרבות היוונית , כגון כתבי אפלטון ואריסטו בפילוסופיה וחיבורו של אוקלידס 275-330 ) לפסה"נ ) בגאומטרייה , לא היו נודעות בעולם המערבי . בנו הצעיר של הארון א-רשיד , הח'ליף אל-מאמון ( עמ' ( 35 עודד מאוד את התרגום של יצירות התרבות מהעולם העתיק . בשליחותו יצאו מלומדים לחפש כתבי יד יווניים , ובשנת 830 הוא הקים בבגדד את בית החכמה – ספרייה , מוסד לתרגומים ומצפה כוכבים . בבית החכמה ישבו מתרגמים שקיבלו את שכרם מקופת המדינה ותרגמו כתבי יד מיוונית לערבית . תקופת שלטונו של אל-מאמון הייתה תקופה של פריחה מדעית אבל גם של רדיפות דתיות אחר מוסלמים שפירשו באופן שונה מאל-מאמון את האסלאם . משפט פיתגורס , דף מספר לימוד ערבי , המאה הארבע עשרה < משפט פיתגורס הוא משפט בגאומטרייה המיוחס למתמטיקאי היווני פיתגורס בן המאה השישית לפסה"נ . המשפט היה ידוע כאלף שנים קודם לכן בבבל ובמצרים . מניחים כי המשפט נקרא על שם פיתגורס משום שהמתמטיקאי היווני אוקלידס כתב בספרו שפיתגורס הוא שניסח אותו .
|
|