|
|
עמוד:22
האוניברסיטות תורמות להפצת הידע בתי ספר שקמו ליד המנזרים והכנסיות התפתחו בהדרגה לאוניברסיטות – התאגדויות של מורים או של תלמידים . האוניברסיטה הייתה מוסד לימודי שבימי הביניים היה גם מסגרת חברתית , תרבותית ודתית , ובין חבריה היו נהוגים עזרה וערבות הדדית , ביקור חולים ובילוי משותף . התלמידים נהגו להתהלך בלבוש ובתספורת האופייניים לכמורה , ונאסר עליהם להקים משפחה . האוניברסיטה הראשונה קמה 1088-ב בבולוניה שבאיטליה , ובעקבותיה קמו אוניברסיטות נוספות ברחבי אירופה . הקמתן של האוניברסיטות הייתה חלק מתהליך התפתחותן של הערים באירופה מהמאה העשירית עד המאה הארבע עשרה ( עמ' . ( 59 התרבות מתפתחת בימיו של קרל הגדול הדיוק בתרגום של כתבי הקודש היה חשוב מאוד לקרל הגדול ( עמ' , ( 14 והוא האמין כי הם חלק מתפקידו בהיותו שליט נוצרי . המלומד האנגלי אלקוין , יועצו של קרל הגדול וידידו , הכין במאה השמינית תרגום חדש של הברית החדשה ללטינית והעניק לו אותו במתנה . חצר מלכותו של קרל הגדול הייתה מרכז תרבותי : מלומדים הגיעו אליה ממרחקים ועסקו בה בכתיבת שירה , בלימוד דקדוק , בכתיבת חיבורים ובהעתקת ספרים . המלומדים התמנו לפקידים במנהל המלכותי או למורים בבתי הספר שהוקמו ברחבי הממלכה . קרל הגדול הורה להקים בית ספר בכל כנסייה ובכל מנזר ולהעלות את רמת הידע של הכמרים . בבתי הספר בכנסיות רכשו התלמידים השכלה בסיסית בעקרונות הדת הנוצרית וכן מיומנויות של קריאה וכתיבה במטרה להכשירם לתפקידים בכנסייה . ספר תהילים שימש ללימוד הקריאה , ומזמוריו ללימוד יסודות השירה . תלמידים שסיימו בהצלחה את לימודי היסוד – קריאה , כתיבה , חשבון ושירה – המשיכו ללמוד את שבע האמנויות החופשיות - מקצועות שנחשבו בסיס לחינוכו של בן אצולה : דקדוק , לוגיקה ( תורת ההיגיון , ( רטוריקה ( תורת הנאום , ( חשבון , גיאומטרייה , אסטרונומיה ומוזיקה . המאמצים של קרל הגדול לקדם את ההשכלה בממלכתו השתלבו בתיקונים שהוא ביקש לערוך בכנסייה . בעיניו השכלה הייתה המפתח לאמונה הנכונה וכן דרך לחזק את השליטה בממלכה הגדולה . למרות זאת רוב החברה הנוצרית לא ידעה קרוא וכתוב , ועובדה זו העניקה לכנסייה כוח רב . חשיבות מיוחדת ייחס קרל הגדול להעתקת ספרים חדשים ולתיקון ספרים ישנים . למעלה משבעת אלפים כתבי יד או חלקים של כתבי יד נכתבו בשנים , 900–750 לעומת כחמש מאות כתבי יד שידועים לנו עד לאותה תקופה . בתקופה זו של העתקת הספרים קמו ספריות . הקטלוג הקדום ביותר שנמצא הוא קטלוג הספרייה של וירצבורג שבגרמניה , שנערך כנראה בשנת 800 והוא כולל שלושים ושישה כרכים . כל הספרים בספרייה , להוציא מילון , היו כתבי קודש נוצריים . בהדרגה התרבו הספריות , וכבר מהמאה התשיעית יש קטלוגים של ספריות שבהן מאות כרכים . גם מעט אנשים פרטיים , בדרך כלל אנשי כנסייה או אצולה , החזיקו ברשותם ספריות .
|
|