|
|
עמוד:298
/ מהירות האיתות ( signaling speed ) של ערוץ שידור היא מספר | הפעמים שהאות המשודר יכול לשנות את ערכו ביחידת זמן . מהירות האיתות נמדדת בבאוד ;( baud ) באוד אחד מציין יחידת אות אחת בשנייה . בהמשך נציג נוסחה המקשרת בין מהירות האיתות לקצב העברת הנתונים ולאחר מכן נביא נוסחה ( ניקוויסט ) המקשרת בין רוחב הפס למהירות האיתות . נציין כי מהירות איתות של b באוד אין פירושה שקצב העברת הנתונים הוא b סל"ש , כיוון שנראה להלן שיחידת אות אחת יכולה לייצג יותר מסיבית אחת . נעבור כעת לסקירת שיטות הקידוד . 6 . 2 . 1 . 1 לא חוזר לאפס ( NRZ ) קידוד שבו רמת המתח קבועה במשך כל זמן שידור סיבית , ואינה חוזרת לרמה אפס במהלך שידור סיבית , נקרא לא חוזר לאפס . ( Non Return Zero ) הקידוד שבאיור 6 . 11 הוא מסוג זה . שיטת קידוד נפוצה יותר , מאותה משפחה , המשמשת במסופים ובהתקנים רבים , נקראת NRZ-L ( האות L מייצגת את המלה רמה . ( Level בקידוד זה , הספרה 1 מיוצגת על-ידי רמת מתח שלילית קבועה , והספרה 0 מיוצגת על-ידי רמת מתח חיובית קבועה ( ראו איור . ( 6 . 12 הבעיה העיקרית של שיטת NRZ היא הקושי לסנכרן ( כלומר לתאם זמנים ) בין המקלט למשדר . כדי לאפשר פענוח נכון של המידע , המקלט צריך לדגום את האות בהפרשי זמן הזהים בדיוק לקצב שידור הסיביות על-ידי המשדר . הסינכרון בין המשדר למקלט אינו משימה קלה . פתרון אחד , יקר למדי , הוא להוסיף קו שישמש להעברת אות שעון ויאפשר תיאום מדויק של שעוני המשדר והמקלט . פתרון אחר הוא להכניס בתוך שיטת הקידוד מנגנון סנכרון המבוסס על האות המשודר . איור 6 . 12 קידוד בשיטת לא חוזר לאפס ( NRZ-L )
|
|