|
|
עמוד:122
סיכום המונחים שנלמדו בפרק 2 שכבת היישום ( application layer ) מספקת למשתמשי הקצה של האינטרנט ( לנו ) יישומי רשת שונים , שמאפשרים לגשת למאגרי מידע , להוריד קבצים , לשלוח דואל ( email ) ועוד . יישום רשת מורכב מכמה רכיבים , שאחד מהם הוא פרוטוקול שכבת היישום . דוגמאות ליישומי רשת הם : , Web-n הדואל , DNS-1 TELNET , FTP ( מערכת שמות התחום . ( פרוטוקולים ציבוריים של שכבת היישום מוגדרים באמצעות RFC שניתן לאחזור ולצפייה באמצעות הרשת . פרוטוקולים פרטיים מפותחים על-ידי אנשים פרטיים או חברות , ומשמשים ליישומים פרטיים מגוונים . פרוטוקול הדואל המקורי אינו תומך בהעברת נתונים בינריים , אלא בנתוני טקסט המקודדים כתווי אסקי . MIME היא הרחבה תקנית של שירות הדואל שמאפשרת לקודד נתונים בינריים לתווי אסקי . MIME מאפשר להצמיד מסמכים כלשהם , לרבות מסמכי מולטימדיה להודעות דואל . פרוטוקול SMTP הוא פרוטוקול הדואל העיקרי של האינטרנט . לקוח SMTP יוצר קשר עם שרת SMTP ושולח לו הודעת דואל . שרתי SMTP רצים על מחשבים מיוחדים שנקראים שרתי דואל ( email servers ) שמחוברים כל הזמן לאינטרנט ומשרתים משתמשים רבים . שרת הדואל מריץ גם לקוח SMTP שמנסה לשלוח את ההודעות ליעדן , ובמקרה שנכשל - מאחסן את ההודעה ומנסה שוב לאחר פרק-זמן קצר . שרתי דואל מאחסנים את תיבות הדואל של המשתמשים . כדי למשוך את הדואל משתמשים בפרוטוקול כמו POP 3 או . IMAP פרוטוקול זה מאפשר למשתמש לגשת אל תיבת הדואל שלו מרחוק ולבצע בה פעולות . הפעולות העיקריות הן קריאה ( העתקת ההודעה למחשב המקומי ) ומחיקה .
|
|