|
|
עמוד:7
בקבוצות דנים : כשאנחנו מתבקשים לקרוא בקול בפני קהל , למה עלינו לשים לב ? במליאה עורכים רישום על הלוח על פי ההצעות של הקבוצות . ' מאשכלים' את ההיגדים על פי 4 התבחינים ( דיוק , שטף , הנגנה , תקשורתיות . ( לדוגמה : מצביעים על שני היגדים המתייחסים לדיוק ושואלים : במה הם דומים ? למה הם מתייחסים ? מבקשים דוגמה להיגד נוסף הדומה להם . נותנים שם כולל להיגד . או : כותבים " שטף" ומבקשים מן התלמידים לציין אילו היגדים מתאימים לכותרת כזו . אם התלמידים לא מעלים היגדים הקשורים לכל הממדים דוחים את 'הטיפול' בממדים אלו לשלבים הבאים . האישכול יתבסס על ההיגדים של התלמידים בלבד . עם התקדמות מהלך ההוראהלמידה האישכול יתרחב ויתעשר . תוך כדי האישכול יש להסביר את משמעות התבחינים : דיוק , שטף , הנגנה / הטעמה , תקשורתיות . אפשר להיעזר במילון . לדוגמה : הטעמה שם נ’ - הדגשתם של צלילים , מילים או משפטים והשמעתם בצורה בולטת או שונה ; אינטונציה . ( עפ"י רב- מילים ) דוגמה לאישכול אשר מתבסס על היגדים של תלמידים : דיוק צריך לדייק צריך לקרוא על פי הניקוד שטף אסור לקרוא מהר אסור לקרוא לאט מדי לא לקרוא עם הפסקות בתוך המילים אין הפסקות ארוכות בין המילים ובין המשפטים הטעמה , הנגנה קוראים לפי סימני הפיסוק מדגישים את סימן השאלה מדגישים סימן קריאה תקשורתיות : התחשבות בקהל / בנמען קוראים בקול רם מסתכלים מדי פעם על הקהל במליאה אומרים : נקרא שיר נוסף של נורית זרחי "לקרוא לחתולים" נקרא אותו תוך ידיעה שאחר כך נקרא אותו בקול עפ"י האישכול שערכנו .
|
|