עמוד:305

בתנועה מעונית קצובה הווקטור , mntyn v אך גודלו , | v | , נשאר קבוע ( במובן זה התנועה נקראת ( "קצובה" אולם וקטור המהירות משתנה בכיוונו , לכן הגוף מואץ . כשנהג נוסע במכונית על כביש עקום , ומד המהירות ( שבשפה מדעית יש לכנות אותו מד גודל מהירות ) מורה ערך קבוע - המכונית מואצת , למרות שאינה נעה "מהר יותר " או "לאט יותר . " מסקנת ביניים . גוף שנע בתנועה מעגלית קצובה מואץ , כי מהירותו משתנה בכיוונה . W 1 / > ניוון p > ^ few r > t >\ JA 2 r & WcJ ^) ?/) 2 & כדי לענות על שאלה זו נדון במצב הבא : גוף נע לאורך מסלול עקום כלשהו בתנועה קצובה . הגוף חולף על פני נקודה P במהירות d ואחרי פרק זמן x At הוא חולף על פני נקודה P במהירות . v nnan לכך היא מכונית הנוסעת על כביש עקום , ומד המהירות מורה ערך קבוע . באיור 8 א מוצגים שני וקטורי המהירות של הגוף בשתי הנקודות . התנועה קצובה , לכן . | v , | = | v | המסלול עקום , לכן y * v כך שההפרש Av אינו אפס ( איור 8 ב , ( ולגוף יש תאוצה . נבחן מהו כיוון התאוצה של הגוף כאשר At שואף לאפס . לשם כך נתבונן באיור 8 ב במשולש ABC שבו אורכי צלעותיו שווים לגודלי הווקטורים . Av-1 v , v זהו משולש שווה שוקיים שאורך בסיסו . Av a 2 כאשר At הולך וקטן , הנקודות P -1 P הולכות ומתקרבות זו לזו , וזווית הראש של המשולש שווה השוקיים הולכת 2 t ושואפת לאפס . מכאן נובע שכל אחת משתי זוויות הבסיס הולכת ושואפת 90 ° -ל ( מפני שסכום זוויות המשולש הוא תמיד ' . ( 180 לכן כיוון הווקטור a = Hm ^ Y שואף לכיוון ניצב למהירות , כפי שמוצג באיור 8 ג . קבלנו , אפוא , כי : At- 0 ^ 1 כיוון התאוצה בתנועה קצובה לאורך מסלול עקום : בתנועה קצובה לאורך מסלול עקום וקטור התאוצה ניצב תמיד לווקטור המהירות , והוא מצביע לצד הקעור של המסלול . איור : 8 וקטורי המהירות והתאוצה בתנועה קצובה לאורך מסלול עקום

מכון ויצמן למדע. המחלקה להוראת המדעים

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר