|
|
עמוד:16
ולהתגורר בעיר . גם מקרב העולים החדשים שהגיעו לארץ במספרים שהלכו וגדלו , וגם מקרב תושבים של יישובים אחרים אשר החליטו כי יפו לא מתאימה להם , הן מבחינת ההזדמנויות הכלכליות שהחלו להיווצר בה והן בשל קיומם של חיים יהודיים בנוסח ‘ היישוב . ’החדש עד הקמת אחוזת בית שימשו השכונות היהודיות בצפונה של יפו בעיקר כאזורי מגורים , ואילו רוב המוסדות והארגונים היהודיים המשיכו לפעול ברחובותיה המרכזיים של יפו . הגימנסיה העברית הראשונה בארץ ישראל נבנתה תחילה בראשון לציון אך הועברה ליפו בשנת , 1905 לאחר שהוגה הרעיון , ד”ר מטמון-כהן , התייאש מן השמרנות של מנהיגות המושבה . בנק אנגלו-פלשתינה ( אפ”ק ) שכן ברחוב בוסטרוס ( היום רחוב רזיאל , ( מרחובותיה החדשים של יפו שיצאה מתחום החומות . ארתור רופין , שהקים כאמור את המשרד הארץ ישראלי של ההסתדרות הציונית , בחר גם הוא למקם את המשרד ברחוב בוסטרוס הן בשל הסמיכות לבנק אפ”ק ולמשרדים אחרים של התנועה הציונית , והן משום שרחוב זה , שבו היו מדרכות משני עבריו , היה “ הרחוב היחיד בלב יפו שהיה מרוצף כלשהו . הקמת שכונת אחוזת בית שלחה מסר חדש בגאוגרפיה העירונית של יפו . לא דובר בהקמה של עוד שכונה למגורים נוחים של יהודים , אלא ביצירת אפשרות לקיים חיים ברוח היישוב החדש . כשקמה תל אביב , ידעה מנהיגותה לעודד הקמת מוסדות תרבות חדשים , ואף למשוך אליה מוסדות ותיקים מיפו . ביסודה של היוזמה הזו היו כמה גורמים . מנהיגות תל אביב ביקשה לתת לעיר צביון של מקום תרבותי על פי הסגנון והרמה של מיטב הערים האירופיות , דבר שיעשה את העיר הצומחת למקום מושך ובעל מוניטין . הייתה זו בעיקרה מנהיגות עם השקפת עולם עירונית-בורגנית , אשר צריכת שירותיהם של מוסדות תרבות הייתה חלק בלתי נפרד מחייה . ככל שהתרחב חלקו של מעמד הביניים בעיר , עם התגברות העלייה של שכבה זו בשנות העשרים ( העלייה הרביעית ) ובשנות השלושים ( העלייה החמישית , ( גדל חלקם של אלה אשר ביקשו להוסיף ולקיים בארץ ישראל את אורח החיים שסיגלו לעצמם באירופה . במזרח אירופה ובמרכזה הפכו יהודים רבים לצרכנים של מוזיאונים , ספריות , אולמות התיאטרון והמוזיקה , כחלק מתהליך ההשכלה והחילון , וכל קורטוב של מוסדות אלה עשה את תל אביב פחות פרובינציאלית בעיניהם , והמתיק יותר את הגלולה של עקירה ממרכזי התרבות של אירופה אל ארץ לא מפותחת בפאתי הים התיכון המזרחי , רק בשל החלום הלאומי . למנהיגות תל אביב היה חשוב להעניק לעיר צביון של עיר עברית , ואת זה הם קיוו להשיג על ידי הקמת מוסדות תרבות ובאמצעותם קיום התרבות העברית בעיר . כך החלה תל אביב לתפקד ולהצטייר כמרכז תרבות מן המעלה הראשונה כבר בראשית דרכה , וכך הוקמו בה גימנסיה הרצליה ומוסדות חינוך ותרבות נוספים כגון קונסרבטוריון ‘ שולמית’ שנוסד קודם לכן ביפו , תיאטרון ואופרה . תוכנית הבנייה של אחוזת בית כללה הקמה של בניין רב-מידות בעבור גימנסיה הרצליה , שעברה אל השכונה החדשה מיד עם כינונה . בניין הגימנסיה היה בבת עיניהם של המייסדים , והם ראו בה את בסיס המוניטין של השכונה . פעילותיה של הגימנסיה באחוזת בית , שהייתה עד מהרה לתל אביב יחד עם השכונות הצמודות לה נחלת בנימין גימנסיה הרצליה הייתה לבית הספר התיכון העברי הראשון בעולם , והיא משכה תלמידים יהודים מכל רחבי העולם . בניין הגימנסיה היה אחד ממרכזי התרבות והחינוך המרכזיים בתל אביב עד מועד הריסתו , בשנת . 1959
|
|