צמיחתה של תל אביב כמרכז כלכלי ארצי

עמוד:12

בשנת 1930 שכנו בתל אביב 37 % ממספר העסקים של המסחר הקמעונאי היהודי בארץ , וחלקה בפדיון היה . 44 . 4 % חלקן של תל אביב ויפו יחד במסחר הסיטוני היהודי של הארץ כולה היה גדול פי שניים מחלקן במסחר הקמעונאי היהודי . בשנת 1930 היו בתל אביב ויפו 71 . 8 % ממספר העסקים של המסחר הסיטונאי היהודי בארץ , 78 . 8 % ממספר המועסקים , 84 . 1 % מסכום הפדיון 88 . 7 % -ו מסכום ההון המושקע בעסקים אלה . חלקה זה של תל אביב במסחר הקמעונאי ובמיוחד הסיטונאי , מבטא לא רק את גודל האוכלוסייה היחסי של תל אביב עצמה 21 . 6 % ) מן האוכלוסייה היהודית במפקד , ( 1931 אלא את מעמדה האזורי כעיר מרכזית למטרופולין שלה וכמרכז ארצי . מעמדה של תל אביב בכלכלה היהודית של ארץ ישראל בא לידי ביטוי גם בריבוי בנקים בעיר . בשנת 1930 נרשמו בתל אביב 20 בנקים , ואילו כעבור שלוש שנים עלה מספרם , 37-ל בעקבות תחילתה של העלייה הגדולה מגרמניה – ‘ העלייה . ’החמישית לעולי גרמניה היה ברור כי מקומם הראוי של עסקי הבנקים , כמו עסקים אחרים שהקימו באותה עת , הוא בתל אביב . הם מצאו בה ריכוז פעיל של בנקים שעסקיהם חרגו מן המסגרת של תל אביב עצמה . בשנות השלושים היה כבר ברור כי תל אביב הפכה למרכז הבנקאי של הכלכלה היהודית בארץ ישראל , מעמד אותו שמרה עד היום . הבנקים ועמם עסקים אחרים הפכו עם הזמן את אחוזת בית וסביבתה המיידית למרכז עסקים של ממש . על עובדה זו מצביע אברהם י’ ברור באמצע שנות השלושים : ... “ ברורה היא העובדה , שכבר נתהווה בעירנו מרכז ידוע עם תכונות של ‘ . ’סיטי בתוך הסיטי מרוכזים הבנקים החשובים ועסקי הכספים האחרים , סוכנויות של חברות אוניות וחברות אחרות , משרדים למכירת קרקעות בכפר ומגרשי בניין בעיר וכבר קנה לו מקום גם בעירנו הסימן המובהק , המיוחד לסיטי בכל עיר : המשרד יורש את הדירה . בסיטי שלנו כבר יש בתים לעשרות , שכולם או כמעט כולם משרדים ולא . ”דירות הקמת יריד המזרח , אתר תערוכות מסחריות בצפונה הרחוק של תל אביב , ליד שפך הירקון , מציינת את מעורבותה של ההנהגה הציבורית של העיר בהפיכתה למרכז מסחרי ארצי . יריד המזרח נתפס לא כיריד המשמש את הארץ כולה , אלא גם את המזרח התיכון כולו , ומכאן שמו יריד המזרח . ואכן היו בעלי עסקים בתל אביב אשר לא הסתפקו בשווקים המקומיים , האזוריים או הארציים , וראו בעיני חזונם את תל אביב הופכת מרכז לארצות המזרח התיכון . אמנם במקרים רבים בא הדבר לידי ביטוי פחות בתחום המעשה ויותר בתחום שמות של עסקים , כגון ‘ סוכנות ראשית למזרח התיכון ל ’ ... או ‘ חברת המזרח התיכון ל , ’ ... אולם יש במנהג זה כדי להעיד על השאיפה או החזון שהדריך רבים מיזמיה של העיר . כאשר הגיעו פעמי התיעוש לארץ ישראל , ידעו יזמיה של תל אביב להיענות גם לאתגר זה , ועד מהרה נטלה תל אביב את הבכורה בתחום זה . יפו ותל אביב חילקו ביניהן תפקידים בתחום הפיתוח התעשייתי בעוד שמפעלי התעשייה והמלאכה של יפו עסקו בעיקר באספקת השוק המקומי והאזורי , פנו מפעליה של תל אביב גם אל השוק הארצי . חלוקה זו המשיכה להעמיק לאחר מאורעות , 1921 עת מפעלים יהודיים עברו מיפו לתל אביב , וחיזקו את מעמדה המתגבש והולך של העיר היהודית כמרכז ארצי של תעשייה בתקופת המנדט . ? הביאו דוגמאות הממחישות את מקומה של תל אביב כמרכז כלכלה ארצי . המבנה של בנק אנגלו-פלשתינה ( לימים - בנק לאומי , ( תל אביב , שנות העשרים של המאה . 20-ה שטר כסף של 500 מיל , שהיה שווה לחצי לירה ארץ ישראלית ( לא"י . ( מצאו על גבי השטר את שם המקום שבו הודפס .

קודם  |  הבא