|
|
עמוד:8
שער השתקעות לעולים מסוג חדש החל משנות התשעים של המאה 19-ה נעשתה יפו מוקד משיכה לסוג חדש של עולים יהודים , חלקם משכילים וחלוצים שנשבו בקסמיה של הציונות , וחלקם חיפשו מקלט מן הקשיים שהיו מנת חלקם ברוסיה הצארית . אלה לא נמשכו אל ירושלים ושאר ערי הקודש כפי שעשו העולים מהסוג הישן , אלא חיפשו את מזלם בשער הכניסה הראשי של הארץ . עד מהרה התרכזה ביפו אוכלוסייה יהודית גדולה למדי ונוצרו בה חיי קהילה יהודיים אינטנסיביים . גלי העלייה היהודית בתקופת המנדט נהרו במיוחד אל תל אביב ושכנותיה , שבהן התרכזה הצמיחה היישובית והכלכלית היהודית בשנות העשרים והשלושים . נהירה זו התקיימה למרות שהמוסדות הציוניים העדיפו בשנות המנדט התיישבות חקלאית . רוב העולים של שנות העשרים והשלושים הגיעו מפולין ומגרמניה , שם התגוררו רובם בערים , והם מצאו בתל אביב בבואה של סביבת חיים מוכרת , הן מן הבחינה האורבנית והן מן הבחינה התרבותית . רבים מהם השתייכו למעמדות הביניים שלא היו מעוניינים בהתיישבות כפרית , אלא ביקשו לעצמם עתיד של פעילות כלכלית עירונית . ההרכב המקצועי של העולים השפיע עם הזמן על הדפוסים הגיאוגרפיים של הפיתוח הכלכלי בארץ ישראל . מגל עלייה אחד למשנהו עלה חלקם של בעלי השכלה מקצועית , וזה הביא לפיתוח של תעשייה ושל שירותים . הדבר התבטא במיוחד בקרב העלייה החמישית , ( 1939-1931 ) אשר חלק ממנה הגיע מגרמניה . העולים מגרמניה עזבו אותה בעקבות עליית הנאציזם והרדיפות שהלכו וגברו כתוצאה מכך . רבים מהם היו בעלי השכלה וניסיון מקצועי , וחלקם אף הגיע עם הון לא מבוטל . עולים אלה וגם עולים שהגיעו בעלייה הרביעית , מצאו לעצמם אפשרות נוחה יחסית של תעסוקה בערים הגדולות של הארץ , ובמיוחד בתל אביב , שבה הלך ונוצר במהירות ריכוז של פעילות כלכלית ענפה . בתל אביב ובסביבתה צמח הריכוז הגדול של שוק צרכנים יהודים בעלי הרגלי צריכה וכוח קנייה , המעודדים פעילות של ייצור , מסחר ושירותים . פיתוח השירותים בתל אביב הגביר את כוח המשיכה שלה לגבי עולים נוספים , וכך היא המשיכה למשוך אליה בעלי מקצוע נוספים מקרב העולים . העולים הנוספים המשיכו להרחיב את רקמת הפעילות הכלכלית בעיר הן כיצרנים ונותני שירותים והן כצרכנים . ככל שגדלו היקף וגיוון הפעילות הכלכלית בעיר , כן התגבר כוח המשיכה של תל אביב . ? . 1 מיהם העולים שהגיעו לתל אביב ? מדוע הם בחרו להתיישב בעיר ולא בכפר ? בתל אביב ולא בערים האחרות ? . 2 המחבר מתאר תופעה הפועלת כמעגל - כלומר מזינה את עצמה ומתגברת : עוד עולים - יותר פעילות כלכלית - עוד עולים - וכך הלאה . הסבירו מעגל זה . של יפו כעיר נמל הלך והתבסס ככל שגדלה ההשפעה של פתיחת תעלת סואץ על תנועות האוניות לנמלי החוף המזרחי של הים התיכון . תנאי הנגישות של נמל יפו אל פנים הארץ השתפרו במידה ניכרת בעקבות שני מפעלי תחבורה מודרניים בין יפו לירושלים : סלילת הדרך בשנת 1869 והקמת מסילת הברזל בשנת . 1892 הנגישות של יפו ושל תל אביב תוגברה במהלך שנות המנדט הבריטי בעקבות סלילה של כבישים חדשים : כביש פתח תקוה , הכביש למושבות השרון , הכביש למושבות הדרום וכביש יפולוד . בתקופת המנדט היו יפו ותל אביב לצומת הראשי של הדרכים בארץ ישראל . תחנת הרכבת של יפו , . 1892 זוהי תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון מחוץ למצרים וטורקיה . מכאן יצאה הרכבת לירושלים . הנסיעה נמשכה אמנם 6 שעות , אך היה זה קיצור של ממש למסע החמורים הארוך שהיה נהוג עד אז ... לאחרונה שוקם מתחם תחנת הרכבת וכיום הוא משמש כמתחם תרבות בילוי ופנאי . צפו בתמונות של המקום לאחר שיקומו .
|
|