|
|
עמוד:36
תקציר בשלהי עשור 90-ה תוארה חיפה כעיר על סף העידן הפוסט-תעשייתי ולקראת * השתלבות בכלכלה הגלובלית , אולם בימים אלה חיפה קרובה יותר למעמד של ‘ עיר קצה' פריפריאלית של הליבה הלאומית , שתשתרע ( אם לא יחול שינוי במדיניות הפיתוח הלאומית ) מ'חיפה לבאר , 'שבע כשהמוקד שלה - העיר תל אביב רבתי . מאמר זה סוקר את תהליך דעיכתה של חיפה מאז תקופת הזוהר שלה , אשר הגיעה לשיאה בתום המנדט הבריטי , ועד ימינו , ומנתח את הגורמים לתהליך זה . כמו כן מוצגת העשייה התכנונית שהחלה באמצע שנות 70-ה במטרה להחזיר לחיפה ‘ עטרה , 'ליושנה עשייה ששיאה בקביעת מעמדה של חיפה כמטרופולין הצפוני של ישראל * בתמ"א - 31 מעמד שאומץ על ידי תכנית האב לישראל לשנות האלפיים , ישראל , 2020 תכניות המתאר למחוזות הצפון וחיפה ותמ"א . 35 למרות ההנחיות התכנוניות והתקוות שתכניות אלה העלו , חיפה טרם המריאה למעמד המיוחל . תל אביב , כ'עיר הראשונה' של ישראל , עדיין שולטת כמעט בכל גזרות החיים של ישראל - במשק , בחברה ובתרבות . אסטרטגייה הנקראת ‘ רשתות ערים' שאומצה במדינות מערב אירופה , מוצעת כפתרון גם למציאות הישראלית . אסטרטגיה זו מושתתת על אזורים עירוניים שהם ‘ מוקדי צמיחה' ועל מהלך איטי אך מונחה של תהליך ה'פריסה' של תפקודים כלכלים שונים מהליבה אל מוקדי הצמיחה . המאמר מציג את יסודות המדיניות המרחבית הנדרשים להצלחת אסטרטגיית רשת הערים . העידן הפוסט-תעשייתי - ביטוי שטבע הכלכלן ג'ון קנת' גלבריית' כדי להצביע על עידן חדש שאליו מתקדמת האנושות במאה . 20-ה בעידן זה חל מעבר של החברה מחברה תעשייתית , שבה חומר הגלם החשוב ביותר הוא אוצרות טבע , לעידן חדש , פוסט תעשייתי , שבו מקור העושר של החברה הוא מוחו של האדם . מחשבים , מכונות , טכנולוגיות חדשות ופיתוחים מדעיים משרתים את החברה , ההופכת מחברה העוסקת בעיקר בייצור מוצרי יסוד לחברה בעלת תרבות צריכה המייצרת מוצרי מותרות ושירותי מותרות . תכנית מתאר - תכנית המסדירה פיתוח ובנייה עתידיים . בתכנית מתאר ארצית ( תמ"א ) התכנון חל על כל שטח מדינת ישראל , והוא משפיע על נושאים שיש להם חשיבות כלל ארצית . תמ"א - 31 תוכנית מתאר ארצית משולבת לבניה , פיתוח , ולקליטת עליה . התכנית שמה דגש על איכות החיים העירוניים , תוך ניצול השטח הבנוי הקיים ושמירת השטחים הפתוחים לרווחת האוכלוסיה . הוחלפה ע"י תמ"א . 35 חיפה רבתי - מעיר קצה בליבה הלאומית לעוגן לפיתוח הגליל ו'שער צפוני' למשק הגלובלי ברוך קיפניס החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה , אוניברסיטת חיפה והמרכז האקדמי כרמל המאמר לקוח מתוך כתב העת ‘ אופקים , 'בגאוגרפיה חוברת מס' , 74-73 תש"ע . 2009 חוברת זו של כתב העת הוקדשה למחקרים על העיר חיפה וסביבתה . על המחבר ברוך קיפניס הוא פרופסור ( אמריטוס ) בחוג לגאוגרפיה ולימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה . הוא חוקר בתחומי הגאוגרפיה העירונית , ועוסק רבות בגאוגרפיה יישומית ובתכנון . פרופ' קיפניס נשא תפקידים ציבוריים רבים , בהם : יו"ר איגוד המתכננים , חבר בוועדות חקירה ובוועדות תכנון ( בארץ ובעולם , ( ונשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית . שנים רבות לימד באוניברסיטת חיפה , ובמקביל פרסם ספרים ומאמרים רבים . מקדש הבאב במרכז הבהאי העולמי והעיר התחתית של חיפה . ברקע נראים הנמל ומתקניו
|
|