|
|
עמוד:17
חזון של כרך מודרני גורם משמעותי שהפך את תל אביב למרכז עירוני תוסס היה החזון והיזמות שאפיינו את האליטה היהודית שעסקה בבניית העיר . שני חזונות התחרו ביניהם בקרב אליטה זו . האחד היה זה של אסכולת ‘ עיר הגנים’ שרווחה באותם ימים באירופה , ומחוללה היה אבנעזר הווארד . על פי חזון זה ביקשו חלק ממייסדיה של אחוזת בית להעמיד אלטרנטיבה של שכונת גנים יהודית , רוגעת אך מודרנית , כנגד יפו הערבית , העלובה והשמרנית . לעומתם היו אלה שראו לנגד עיניהם חזון של כרך אירופי שוקק . אליהם וחברה חדשה , נתנה לרובע היהודי החדש מעמד ארצי ואף יותר מזה . תלמידים הגיעו מכול רחבי הארץ ואף מארצות אירופה וצפון-אמריקה על מנת ללמוד בה , ובכך תרמה הגימנסיה באופן משמעותי לכלכלתה של תל אביב . “ הגימנסיה בנתה את תל אביב” - כתב א’ דרויאנוב בסיכום שהכין בשנות השלושים על התפתחותה של העיר - עובדה שלא נעלמה מעיניהם של מי שביקשו להקים אוניברסיטה בירושלים . מנחם אוסישקין , שהעלה בשנת 1914 את הרעיון של הקמת אוניברסיטה עברית בירושלים , כתב לחיים ויצמן : “ מה שהגימנסיה הייתה לגבי יפו-תל אביב , עתידה האוניברסיטה להיות פי כמה יותר לגבי . ”ירושלים הציבור היהודי בתל אביב התאפיין מראשיתו בפעילות תיאטרונית ענפה . לאחר הכיבוש הבריטי החלה עלייה גוברת של יהודים לארץ ישראל , שהביאה לגידול מהיר של תל אביב . גידול זה לווה מיד בהקמת להקות תיאטרון חדשות . בשנת , 1928 כאשר הגיע תיאטרון ‘ הבימה’ ממוסקבה לביקור בתל אביב , הזדרזה העירייה להציע ללהקת התיאטרון להשתקע בעיר ולבנות בה את ביתה , ואף הקצתה לשם כך מגרש כמתנה ללהקת התיאטרון המפורסמת במלאת עשור לקיומה . המגרש שהובטח ללהקה היה בקצה הצפוני של שדרות רוטשילד , מן הרחובות המכובדים של העיר . הלהקה השהתה את ההחלטה להשתקע בתל אביב עד לאחר חזרתה מביקור באירופה , ועם חזרתה הוחל בשנת 1931 בהקמת בניין התיאטרון . הקמתו של תיאטרון ‘ הבימה’ בתל אביב העניק לעיר מעמד נכבד בקרב הציבור היהודי בארץ ישראל . על היתרון שהשיגה תל אביב בתחרות מול חיפה וירושלים ועל היזמות של מנהיגיה , ניתן להסיק גם מן הדרך שבה הוחלט על הקמת אופרה בעיר . המנצח מרדכי גולינקין הגיע בשנת 1923 לארץ ישראל בכוונה להקים אופרה , ולאחר בחינת שלוש הערים הגדולות הוא בחר בתל אביב “ שכן כאן נתרכז כל החומר האנושי” שהוא הצטרך לו , למרות שכוונתו המקורית הייתה לייסד את האופרה בירושלים . יפו , ואחר כן תל אביב , משכו אליהן גם את הסופרים היהודים . שכונת נווה צדק הייתה אחד המוקדים הראשונים של סופרים אלה , וביניהם ש”י עגנון , ש’ בן-ציון ודבורה בארון . ש”י עגנון עצמו היה ער להבדלים העמוקים בין ירושלים של היישוב הישן ליפו של היישוב החדש וכתב על כך בספרו תמול שלשום : “ עשתה סוניה בירושלים חודש ושני חודשים חזרה ליפו . אמרה יפים הלילות בירושלים אבל הימים עייפים ... ולכל פינה שאת פונה או אשפה ולכלוך או זקן ופאות , וכשאת פונה לאחד מהם הרי בורח כמפני שד ... ואילו יפו מלאה גנים וכרמים ופרדסים , ויש בהם בתי קהוה ואנשים צעירים , וכל יום פנים חדשות , אלו שבאים בספינות מחוצה לארץ ואלו שבאים מן . ”המושבות ? מה חלקה של פריחה תרבותית בפיתוח של עיר ? האם פריחה תרבותית יכולה לגרום לכך שעיר תהפוך למרכז תוסס או שמא להפך - עיר תוססת יוצרת תרבות ? בית תאטרון הבימה , שנות החמישים של המאה . 20-ה
|
|