|
|
עמוד:17
בשגרת היומי ו היו מפריש י לעניי מתו היבול החקלאי בעודו בשדה . חז '' ל כינו את היבול שהופרש בשלושה שמות - לקט שכחה ופאה : לקט - השיבול י הנושרות מ האלומות במה ל האיסו בשדה ומושארות במק ו למע העניי , שיוכלו לבוא וללקט . ³ ש כחה - עומר י שנשכחו בשדה ולא שב י לאס ו או ת , אלא משאיר י אות במקומ לטובת העניי . פאה - פינה בחלקת האדמה , שהחקלאי נמנע מלקצור או לבצור את היבול המצוי בה והיא מושארת לעניי . להבדיל משתי הפעולות הראשונות , ש ה תוצאה של שכחה מצד החקלאי , השארת " פאה " נעשית ביוזמה מכוונת של החקלאי . חוקי ההגנה והסעד ש ל החלש י עומד י ברקע מגילת רות , ה מבחינת ז מ כתיבת המגילה ו ה מבחינת תו כ המגילה . רות , העונה על הקריטרי ו של " גר " ושל " אלמנה , " רשאית ללקט מהשדה . בועז פועל על פי החוק ומתיר לה ללקט בשדה . מגילת רות מלמדת אותנו ג על המציאות החברתית , ולא רק על החוק האוטופי . רות מחפשת שדה שהיא תמצא ח בעיני בעליו . א על פי שהיא רשאית מתו ק החוק ללקט בכל שדה , היא מרגישה צו ר ל " גבות " את זכותה זו במציאת ח בעיני בעלי השדה . כמו כ , מתו האזהרה של בועז לנעריו ) ב , ) 16 , ניכר כי על א החוק המעניק זכויות למלקטות , יש לדאוג לה דאגה מיוחדת ולוודא כי ה זוכות להגנה הראויה . בנוס על חוק י אלה , ה חוק המקראי דורש מהאד הפרטי לדאוג לחלש י בחברה בתחומ י שונ י לאו ר כל ימות השנה : בתח ו המשפט , בתח ו הכספ י , בתח ו החקלאות ובימי החג י . החוק המקראי מסדיר את דרכי ההלוואה של כספ י לנזקקי , כ שההלוואה תהיה אמצעי סיוע לחלש י ולא מעמסה בלתי אפשרית עבור . ) החוק מפרט את מגבלות המשכו , איסור לקיחת ריבית , שנת שמיטת החוב ועוד ( .
|
|