|
|
עמוד:24
נותנת מענה לתלמידים סקרנים . בדמותו של שמואל יש גם את האלמנטים של שופט מתקופת השופטים ( עיינו במלחמה המתוארת בפסוקים שמדלגים עליהם בפרק ז , אולם אין צורך לבלבל בזה את התלמידים ) . . 4 העשרה סביב הדיון בשאלה : שופט ( מושיע צבאי ) ונביא - אלה הם תפקידים שאי אפשר להעביר בירושה . אפשר לראות זאת יפה בתשובתו של גדעון לדורשים ממנו שיהיה מלך : " וטאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מטד מדין : וטאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם ה ' ימשל בכם ) " שופטים ח , . ( 23-22 אפשר לראות זאת גם בשמואל א פרק ט , כאשר שואלים על שאול : " הגם שאול בנביאים " - ותמהים מי אביו , ומישהו עונה שגם הנביאים האחרים - אביהם לא היה נביא . מכאן שתפקיד הנבואה לא עובר בירושה . לפי סיפור עלי , חופני , פנחס ושמואל - נראה כי יש ציפייה שתפקידי הכהונה והשיפוט ( במובן של עשיית צדק ) יעברו בירושה . האכזבה מהבנים הסוררים מביאה לדרישה למלך - צורת שלטון שטרם הכרנו , ואולי בה יש יציבות לאורך זמן ואפשרות להעברת המנהיגות בירושה . נראה שהמניע העיקרי של הדרישה למלך היא הרצון בשלטון ריכוזי שיוכל להתארגן התארגנות צבאית נגד הפלישתים . כך עולה גם מתשובת העם לנאום שמואל : " ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו " . הבעייתיות בבנים הממשיכים מעצימה את הצורך בחלופה אבל היא לא הסיבה האמיתית , שהרי בשלטון השושלתי - אם הבנים מאכזבים , הבעיה גדולה יותר . . 5 הכתוב לא מפרט מה מקור ההתנגדות של שמואל . הפער הוא כר נרחב להשערות - פגיעה אישית ? ערכית ? עקרונית ? לפני הפירושים בספר לתלמיד , כדאי לאפשר לתלמידים לשער . ומאחר שהפסוק לא מפרט - כל התשובות נכונות ... ועם זאת , בקריאת פשט הכתוב , כאשר התגובה של ה ' היא " לא אותך מאסו כי אם אותי , " אפשר לענות בפשטות ששמואל חש פגיעה אישית . . 6 סביב פירוש מצודת דוד כדאי להרחיב את הנקודה שלפי הפירוש , השופטים מייצגים נאמנות לתורה - שיפוט דתי , ואילו המלך מייצג סמכות אנושית - שיפוט אזרחי , לפי דעתו שלו . ייתכן שפירוש זה קשור לתפיסות של ימי הביניים המאוחרים ( זמן כתיבת הפירוש , ( אבל שאלת הסמכות היא בדיוק הנקודה שמטרידה את שמואל , ובעיקר את אלוהים , שמעיד כי בקשת המלך היא סוג של מאיסה במלכות שמים . . 7 כדאי להבהיר כי הנאום של שמואל הוא נאום שמטרתו להרתיע את העם מרעיון המלוכה : א . שמואל מציין רק צדדים שליליים של המלוכה . הוא לא מתאר במה המלך יוכל לעזור לעם ( למשל , בארגון הצבא - צורך לאומי קריטי בתקופה זאת , ( אלא רק כיצד המלך ידאג לטובת עצמו . ב . מובלט מקומה של המלוכה בחלישה על כל תחומי החיים ובשינוי במעמדות החברתיים - עבדי האזרחים יילקחו לשרת את המלך , והאזרחים יהפכו גם הם לעבדים . זה השיא בפס ' . 17 הפירוט בנוי בהדרגה , בצורה שנותנת תחושה של החרפה בדרישות המלך מהעם . ג . עניין לשוני : צורת השייכות מדגישה את המהות - מה ששייך לכם היום יהיה שייך למלך בעתיד . ומי אשם בכך ? אתם , מכיוון שאתם דרשתם מלך ! ד . אפשר להיכנס לדיון ערכי : שוויון בין כל בני האדם לפני האל , מול חוסר שוויון לפני מלך עריץ . ניתן להציג את השוני בין סוג כזה של שלטון לבין השלטון הדמוקרטי , שבו גם ראשי
|
|