|
|
עמוד:114
פרופ ' עליזה שנהר מזכירה במאמרה ( 1 ) כמה לצים ידועים : חואג ' ה נאצר א-דין מתורכיה ; ה " מולה " מפרס ; קאצ ' אל הקירח מארצות דוברות אפגאנית ; טיל אוילנשפיגל , פתיים ( אפרים ) גריידנגר , מוטקה חב " ד והרשלה מאוסטרופולי ממזרח אירופה , ג ' וחה ובעלול מארצות צפון אפריקה ועוד . פיקחותם של לצים עממיים אלה מעוררת התפעלות , שכן הם מצליחים להתגבר על קשיי החיים ועל סביבתם הודות לחוכמתם ולזריזותם . הם לעולם אינם מתייאשים ואינם מתלוננים . הם מסתכלים על הצרות והקשיים בפיקחות ובהומור , לוחמים בהם בנשק החד של שכלם ומתמודדים אתם בכוח לשונם השנונה ועל-ידי המצאת תחבולות שונות . " החברה לעולם מצדיקה את התנהגותם של הגיבורים הליצנים , על אף העובדה שהם נוהגים בדרך בלתי-נורמטיבית : הערמה , שקר , גניבה וכיו " צ . הם נוקטים בתרמיות כאמצעל מגן בלבד , והואיל והם מייצגים את הגיבור החיובי-החלש , שלצדו ניצב קהל השומעים , מזדהה אתם הקהל במאבקם כנגד החזק-המנצל . הסיפורים מבטאים איפוא מחאה חברתית של הרוב המקופח והסובל , ובולט בהם הלגלוג הנובע מתחושת העליונות של הצוחק " . ( עליזה שנהר , שם ) סיפורי הלצים אהובים מאוד על החברה העממית וגם הילדים אימצו אותם אל ליבם . שיבצנו בספר כמה מסיפורי אבא-גברהנא משום הנוכחות המשמעותית שיש להם בהווי הסיפורי של יהודי אתיופיה , וגם מכיוון שהם חושפים את הפן השנון והמתחכם של השפה האמהרית ( ושל השפות האחרות הנהוגות באתיופיה . ( בחרנו לשבץ בספר סיפורים שיש להם מקבילות בסיפורי לצים אחרים וגם סיפורים מקוריים לחלוטין . חשבנו שסיפורים אלה עשויים להיות בסיס טוב ונכון לעיסוק מכוון בשפה ( בחירת מילים , ארגון משפטים וכוי , ( משום שהם מתארים במילים מצבים הומוריסטיים ומבוססים על שנינות שמשחקת ומשתעשעת בלשון באמצעות המילים . ידענו שסיפורים אלה , והם יפגישו את הילדים שוב ושוב עם תבניות לשוניות ועם מבנים של מילים וצירופים תוך כדי צחוק והנאה . כל סיפור משרטט קו בדמותו של אבא-גברהנא , ולאחר כמה סיפורים דמותו הולכת ומתבהרת , והוא נעשה קרוב יותר , משמח ומהנה יותר .
|
|