|
|
עמוד:100
ביקשתי מילדי הכיתה לצטט משפטים שהם זוכרים מהסיפור . רוב הילדים הקדימו ואמרו שהם לא זוכרים במדויק , אבל הם חזרו פחות או יותר על משפטים מתוך הסיפור . הנחתי טייפ על השולחן , ושמענו שוב את הסיפור שנ » חברים , הפעם מתוך הקלטת . כאשר נסתיים הסיפור הזכרתי את המושג "תסכית " והסברנו אותו בעזרת הפעלים להסכית , להאזין , להקשיב ולשמוע . אמרתי לילדים שאנחנו נעבד את הסיפור לתסכית ונקליט אותו על קלטת , וכך נוכל לשמוע אותו שוב ושוב וגם להשמיע אותו לאחרים . ביקשתי מהילדים להתאמן בבית על קריאת הסיפור , המלצתי להם לקרוא אותו בקול לפני אחרים . התכוננות לה 9 קת תסבית בתחילת השיעור העמדתי שוב את הפרגוד ליד לוח הכיתה . ביקשתי שכל ילד יבחר קטע מהסיפור שהוא היה רוצה להשמיע לנו כמו בתסכית . אמרתי לילדים שהקריין שמשתתף בתסכית משתדל מאוד שלמאזינים יהיה קל ומעניין להקשיב לתסכית ( לסיפור . ( הוא עושה זאת על-ידי קריאה בקצב מתאים , גיוון בקול , הפסקות בין משפטים וכוי . ילדים רבים ניגשו אל מאחורי הפרגוד , פתחו את הספר וקראו בקול קטע מהסיפור , כשחבריהם בכיתה מאזינים לקריאתם . הצגתי לפניהם כמה אפשרויות לקריאה של סיפור : אפשר שקריין אחד יקרא את כל הסיפור ( כמו ששמענו בקלטת , ( אפשר שכמה קריינים יקראו קטעים מהסיפור בזה אחרי זה ( כמו שאנחנו עשינו בכיתה , ( ואפשר גם לקרוא אותו על-פי תפקידים . החלטנו שבתסכית שאנחנו נכין נקרא את הסיפור על-פי תפקידים .
|
|