|
|
עמוד:35
השיחה בין האישה התקועית לבין דוד ; הפיוס ) הלא שלם ( בין דוד לאבשלום . נציין נ קודות אחדות ש ראוי לדון בהן במסגרת לימוד הפרק . מובן שאת הפרק עצמו כדאי ללמד על פי השיטתיות של הספר לתלמיד : יש לשים לב לעובדה שיואב הוא הדמות המניעה של הפרשה כולה : יואב יזם את הפנייה לדוד ; יואב שם בפיה של האישה התקועית את המשל שהיא הציגה בפני דוד ; יואב השי ב את אבשלום ממקום גלותו בגשור והוא שהביא את אבשלום בפני דוד לאחר שדוד סירב לפגוש בו . במהלך הדיון עם התלמידים מעניין להעלות השערות בפרשה זו : מה מקור העניין הרב שמגלה יואב באבשלום ? מדוע הוא מתאמץ כל כך לפייס את דוד ? לפי פסוק 1 יואב נהג כך משום שהוא חש בצע רו הרב של דוד . אולם אין להתעלם מ סיבה נוספת : לאחר שאמנון נרצח , אבשלום הוא היורש של דוד . יואב התעלם מכללי המשפט ואף מרצונו של דוד משום שטובתה של הממלכה עמדה לנגד עיניו : לא ניתן היה לקיים מצב שיורשו של המלך חי בגלות . מאפיין זה בדמותו של יואב שטובת הממלכה קדמ ה בעיניו לטובתם האישית של מנהיגיה , בא לידי ביטוי ביתר שאת בפרקים יח-יט , כשהוא רצח את אבשלום בניגוד להוראותיו המפורשות של דוד וגם בעת שדוד התאבל על מות בנו . ראוי להדגיש עובדה זאת כבר כאן . רצוי ו כדאי לעניין את התלמידים בעיקרון הפנייה באמצעות משל . התלמידים למ דו עד כה שלושה מקרים דומים : משל יותם ) שופטים ט , ) משל כבשת הרש ) שמואל ב ' יב ( וכעת – משל האישה התקועית ) שמואל ב ' יד . ) חשוב לשוב ולחזור על הסיבות שבגללן אנו מעדיפים לעתים להביע את עצמנו במרומז , במשלים ובמסרים סמויים . מה ם היתרונות בכך ? מהם החסרונות של אמצעי זה ? אפשר לנסות לחשוב עם התלמידים על מקרים שבהם עדיפה פנייה ישירה ולעומתם על מקרים ש בהם עדיפה פנייה עקיפה , כמו במשל . משל האישה התקועית עוסק במנהג ' גאולת הדם ' = ( נקמת דם . ) הסבר אודות מנהג זה ומשמעותו נמצא ב עמוד 132 בספר לתלמיד . אנו ממליצים לדון עם התלמידים בשאל ות המובאות מיד לאחר הסבר זה . ה מנהג נפוץ בחברות שבטיות או בחברות טרום- מודרניות שאין בהן שלטון מרכזי ואין בהן מערכת חוקים ואמצעי אכיפה שנועדו לשמור על הסדר ולמנוע פשע . לפיכך
|
|