|
|
עמוד:34
נוכחותם במרחב של האבוריג'ינים באוסטרליה או של האינדיאנים בארצות הברית , כיום יש ניסיונות רבים לשמר את אתרי המורשת שלהם ואת האומנות , הפולקלור והשפה הייחודיים להם . המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל לישראל מורשת היסטורית רבת שנים . " חוק העתיקות" משנת 0792 מבטיח את קיומם של המבנים והאתרים שנבנו בארץ עד שנת , 0922 אך מבנים שנבנו לאחר מכן נותרו ללא הגנה . בעקבות הריסתם של גימנסיה הרצליה , שהייתה ציון דרך בתרבות הארץ-ישראלית , ומבנים נוספים בעלי חשיבות היסטוריתתרבותית , הוחלט 0721-ב על הקמת המועצה לשימור אתרים בישראל . מאז הקמתה , המועצה אחראית לאיתור ולשיקום של מבנים ואתרים היסטוריים , המייצגים בעיקר את ראשית ההתיישבות בארץ ישראל ואת תקופת הקמת המדינה . המועצה דואגת לפתוח את האתרים הללו לציבור כמרכזי מבקרים , מוזיאונים , מרכזים קהילתיים וכדומה , וכן להגברת המודעות של הציבור לחשיבות השימור ולקידום החקיקה בנושא שימור מבנים ואתרים . יצירת "נוף אחר" לחברה העירונית בחברה המודרנית של ימינו תהליכי העיור ממשיכים להתעצם ויוצרים מרחבים עירוניים צפופים . הגידול המואץ של הערים מביא להתמעטות של השטחים הפתוחים במרחב . השימור של אתרי מורשת ונופי טבע מאפשר לציבור העירוני ליהנות מנופים " אחרים " - נופי עבר ייחודים ולא הומוגניים , נופים כפריים פתוחים המתאימים לפעילויות נופש ופנאי . קיימות בשימור אתרי טבע ותרבות פעולת השימור היא מעצם טבעה תהליך המבטא את גישת הקיימות , * מאחר שהיא מבוססת על ההנחה שנופי טבע ותרבות הם משאבים פגיעים , שיש לשמר אותם ולהשתמש בהם בתבונה כדי שלא ייהרסו . ההכרה הציבורית במחויבות להגן על נופי הטבע והתרבות למען צרכי החברה בדור הזה ובדורות הבאים – היא היא גישת הקיימות . פיתוח בר-קיימא * צריך ללוות את פעולות השימור מתחילתן ועד סופן : החל בשלב המחקר ואיסוף המידע על האתר , דרך החלטות שונות כמו : איך ישומר האתר – האם המבנה ישוקם לפי דמותו בעבר , ואולי יש להרוס אותו לגמרי ולהקימו מחדש ? באיזה חומרים להשתמש ? וכדומה . יש למצוא את הדרכים היעילות מבחינה כלכלית וחברתית לשמירה מרבית על המערכת האקולוגית ועל המורשת התרבותית , גם לאחר שתהליך השימור הסתיים . פיתוח בר-קיימא אינו מתכוון " לעצור את הזמן . " השימור מנסה להיות נאמן לצרכי ההווה ולרוח הקדמה , אבל לשמור גם על ערכי העבר ולשמר את הרציפות ההיסטורית של האתר ולהנחיל אותה לדורות הבאים . לאחר ביצוע פעולות השימור , יש לשמור על האתר המשומר מפגיעה של מבקרים ותיירים . הגופים המשמרים מעודדים ביקור ושימוש באתרים למטרות שהוזכרו לעיל ( פיתוח כלכלי , חיזוק הזהות וכדומה , ( אבל יש צורך להגביל את השימוש באתרים המשומרים כדי לא לחרוג מכושר הנשיאה * שלהם ולגרום להידלדלות המשאבים שבהם . בפרק התיירות ( ראו בהמשך ) ניווכח שתיירות המבוססת על אתרי מורשת משומרים , היא ענף צומח התורם לפיתוח כלכלי במדינות רבות . כיום מדגישים שרק פיתוח בר-קיימא של אתרי המורשת יאפשר ליהנות , לאורך זמן , מהצמיחה הכלכלית הזו .
|
|