|
|
עמוד:18
מדווינסק תיגר על הפרדיגמה המקובלת וטוען שהאדם יכול וצריך להציב ערכים מול אילוצים חיצוניים העלולים לעצב את התנהגותו . כל מעשה שלו " תלוי בבחירתו ובחר בזה , "מחדש והכרעתו היא הכרעה ערכית . מהן התמורות החברתיות שהתחוללו באותה תקופה ? תהליכים דמוגרפיים , כלכליים וחברתיים שהתפתחו מאז צמיחת העיור המודרני , הובילו לשינויים דרמטיים במערכות יחסים בין בני אדם , בערכיהם ובתרבותם . בחברה הכפרית המסורתית , המסגרת המשפחתית הייתה הבסיס למגוון הפעילויות של האדם בבית , בשדה ובמוסדות הכפר . מערכת הקשרים הביןאישיים הקיפה מעט אנשים , אך הם הכירו זה את זה היכרות רחבה ועמוקה בכל תחומי החיים הקהילתיים המשותפים ומהיכרות קרובה זו נוצרו גם יחסי ההערכה ביניהם , יחסים שנסמכו בעיקר על מידת הקרבה הביןאישית . אלה יחסים שהסוציולוגים מכנים יחסים דיפוזייםשיוכיים , לאמור : ההיכרות מפוזרת על אופנויות רבות של החיים וההערכה נקבעת על פי מידת הקרבה אל האדם . ההתפתחות העירונית המודרנית והתיעוש שהתלווה אליה , הולידו מגוון רחב של ענפי תעסוקה מתמחים . אלה דרשו מקצועיות ומומחיות ספציפית בנושאים ממוקדים . הפעילות האנושית העירונית שינתה , אפוא , את אופייה : הקשרים הביןאישיים התמקדו בתפקיד שבניאדם מילאו זה כלפי זה , ללא היכרות רחבה של תחומי חיים אחרים . הלקוח הכיר את הזבן , האזרח את הפקיד והנוסע את הנהג , לא כבניאדם שלמים אלא רק כממלאי תפקידים . מכך גם נובעת מידת ההערכה אליהם , המותנית ביעילות בה כל אחד ממלא את תפקידו כלפי זולתו . אלה יחסים ספציפייםהישגיים . חברה שמתחזקים בה יחסים ספציפיים הישגיים היא חברה העוברת תהליך של עיור חברתי . מצבים קיצוניים של התפתחות זו עלולים לפתח מידה גוברת של יחסים אינסטרומנטליים . אכן , מקובל לטעון כלפי החברה העירונית המודרנית , שרב בה הניכור ובני אדם שבה פועלים בעיקר מתוך שיקולים תועלתניים . גם אם יחסים אלה הם תולדה מובנת של ההתפתחות העירונית , כלומר הם צורך של מערכת תיפקודית מורכבת , אין רבי מאיר שמחה הכהן מקבל אותם כנתון הכרחי והוא מציב מולם ערך " ואהבת לרעך . "כמוך בעידן של תמורות גדולות בכל שטחי החיים , נבחנים הערכים במעמדם מול הצרכים . התנהגות תועלתנית היא צורך ; הערך המוצב בפני האדם אינו צורך , אפשר להתקיים בלעדיו ; השאלה היא האם ראוי להתקיים בלעדיו . כמו התיעוש והעיור לפני קרוב למאתיים שנה , כך הגלובליזציה בימינו , מחוללת שינויים דרמטיים ומציבה היום את אותן דילמות שבין צרכים וערכים , כפי שהציבן בעל " משך חכמה" בפירושו , אלא שצורתן ואולי גם עוצמתן שונה . ב . הגלובליזציה והשפעותיה החינוכיות שורשי הגלובליזציה נעוצים בהתפתחויות מדעיות וטכנולוגיות אדירות . הכלכלה הגלובלית שונה מהכלכלה המסורתית המבוססת על אנרגיה וחומרי גלם ; מרכיביה של הכלכלה החדשה הם עתירות הון , ידע וטכנולוגיה . התקשורת הממוחשבת תקשוב מאפשרת ליצור מערכת קשרים חובקי עולם בה מתקבלות החלטות הקשורות זו בזו " בזמן אמת" me ) יפ לב n re י ) בכל רחבי כדור הארץ . הכלכלה הזו מתנהלת דרך חברות רבלאומיות , המרכזות היום את רוב הפעילות הכלכלית בעולם . ( חברה רבלאומית היא חברה שיש לה מפעלים בחמש מדינות לפחות . ( זו כלכלה היוצרת תנועה של הון , מוצרים , אנשים ורעיונות ללא התחשבות בגבולות לאומיים ומדיניים . היא פועלת
|
|