|
|
עמוד:13
השפעות חיצוניות היוצרות צורך להביא את השוק לאופטימיזציה ; כאשר מדובר במוצר ציבורי הנצרך במשותף ולא ניתן לקבוע לגביו מחיר ליחידת צריכה . לעיתים להצדקת קיומו של התכנון מוסיפים מספר כשלים נוספים וביניהם כשל קוגניטיבי הנוצר כשהעובדה שקיימות בעיות סביבתיות , לא תוביל מאליה לפתרונן ; כשל פוליטי , כשגיאוגרפית הכשל לא תואמת את גיאוגרפית המטפלים בכשל ; וכשל התכנון , שלמרות הניסיון לבצע תכנון אפקטיבי , ארוך טווח , בעיות מרחביות לא נוטות להעלם . למעשה הגדרה זו של התכנון רואה בתכנון כלי רגולטיבי המתערב בשוק החופשי , מגביל אותו או מתעל אותו לכיוונים מסוימים . יש כאלה הרואים בכך , פעילויות העומדות בניגוד לתהליכי פיתוח המכוונים לקידומו של השוק החופשי . התכנון המרחבי היה קיים החל מהופעתן של המסגרות האנושיות הראשונות אלפי שנה לאחור , אולם התכנון המרחבי המודרני , צמח כתגובה לבעיות חברתית וכלכליות , שעלו כתוצאה מהמהפכה התעשייתית בסיומה של המאה התשעעשרה . יחסי הגומלין בין פיתוח לתכנון מרחבי קיים כאן ניגוד מובנה בין הפיתוח לתכנון מרחבי , ניגוד מובנה שיש בו פוטנציאל רב ביותר . יחסים אלה בין התכנון לפיתוח יבחנו לאור קונטקסט שונה הקיים במדינות בעלות מאפיינים שונים . לכל תהליך תכנון ופיתוח מוצבים מטרות ויעדים שאותם הם אמורים לממש . מטרות ויעדים המגדירים את תכלית העשייה . מטרות אלו מגוונות ונעות החל מפיתוח יכולתם הכלכלית של משקי בית ביישוב או חבל ארץ מסוים , דרך שיפור מערכות התחבורה או החינוך במדינה וכלה בפיתוח מערכת סחר בינלאומית . את תהליכים אלה , ואת ניסוח מטרותיהם מקדמים אנשי מקצוע ומקבלי החלטות , אשר מהווים סוכנים המקדמים את תהליכים אלה לטובת הכלל . כאן נשאלת השאלה מי אלה הקובעים את המטרות ? את ערכיהם של מי מטרות אלה משקפים ? ואת מי הללו משרתים ? חלק זה מוביל מצד אחד להבנה של הפוטנציאל הרב הקיים בתהליכי התכנון והפיתוח ומצד שני לבעייתיות הערכית המגולמת בהם . ישנם הרבה מאוד אנשים החולקים טריטוריה , משאבים וצורת חיים , סביר להניח שייווצרו פערים בתהליך מימוש האינטרסים והצרכים , שאמורים להיות מסופקים על ידי מתווכים , כאשר את רובם אפשר לבדוק דרך האיזון העדין והשביר שבין טובת הפרט וטובת הכלל . בכך למעשה אנו 'מסתכנים' בכך שאין זה בטוח כי אכן הצרכים שלנו , הפרטיים , אכן יתממשו – וכאן מצויה ליבת הביקורת על תהליכי תכנון ופיתוח . הביקורת הטוענת במובן אחד , כי היכולת לייצג את האינטרסים של כמויות אנשים נרחבות הנה בלתי אפשרית , ובמובן אחר , כי
|
|