|
|
עמוד:19
בניגוד למשק הלאומי בכך שהיחידה הכלכלית אינה חופפת עוד ליחידה המדינית , והמדינה אינה יכולה להוות יותר יחידה משקית עצמאית . התפקיד המרכזי שממלאות חברות רב לאומיות בכלכלה הגלובלית , עושה את הנהלות החברות האלו למוקד רב עוצמה של שליטה ובקרה על תהליכים כלכליים מורכבים שהשתרעותם הגיאוגרפית רחבה ביותר . לכן החלטות המיקום של הנהלת חברה רב לאומית חשובות ביותר לתיפקוד היעיל של החברה ובעלות השפעה מכרעת על פוטנציאל הפיתוח של העיר בה ממוקמת הנהלת החברה או חלק אחר מתיפקודיה . הנהלות החברות האלו מתרכזות במספר לא גדול של ערים , כמו ניויורק , טוקיו , לונדון , פריס , פרנקפורט , שיקגו , לוסאנג לס . אלו הן הערים הגלובליות es ) יפיד לבג o ל ( G או " ערי עולם" es ) יפיד d ל or ר . ( מובן שכלכלה גלובלית דורשת כושר ארגון גדול והערים הגלובליות דורשות תשתיות מתוחכמות מאוד : בהן מערכות תקשורת משוכללות וכושר מיחשוב מתקדם המאפשר איסוף ועיבוד אינפורמציה בזמן אמת ; נמלי תעופה בינלאומיים גדולים ומשוכללים , אליהם מתנקזים קוי תעופה להסעת אנשי מינהל ושווק , מומחי ארגון ומהנדסים וכיוצא באלה בעלי מקצועות נדרשים . העיר הגלובלית מושכת אליה חברות ושירותים לחברות הרבלאומיות , כמו רואי חשבון , פרסום , שווק , ייעוץ משפטי וכד . ההיצע שהעיר יכולה להעמיד לרשות חברות רבלאומיות , הנוהגות לנייד את עובדיהן הבכירים בין מרכזיהן השונים , יוצר תחרות בין ערים ( לא בין מדינות , (! תוך בניית מידרג עירוני עולמי , ומעצב דמות אחידה של העיר הגלובלית . הכלכלה הגלובלית ועיר העולם משנים את פניה של הגיאוגרפיה העולמית . זו נמצאת היום במרכזו של תהליך שינוי דרמטי : העולם המפותח מתמחה בניהול , מימון ושירותים יצרניים ועסקיים , העולם המתפתח קולט את התעשייה הנודדת אליו מהעולם המפותח . מתוך שאיפה וכורח להשתלב בכלכלה העולמית ולהיפתח להזדמנויות הגלומות בה , ובהן משיכת פעילויות של חברות רב לאומיות , ויתרו מדינות על סמכויות מגוונות בתחום הכלכלי שהיו להן , כמו מיסוי , מכסים וכיוצא באלה סמכויות שעיצבו את אופיו של המשק הלאומי . התפתחויות אלו יוצרות פערים חברתיים וכלכליים גדולים בין ארצות שונות ובין רבדים שונים באוכלוסייה בתוך ערי העולם עצמן , פערים יוצרי מתחים ומגבירי ביקורת על עצם תהליכי הגלובליזציה . 1 יתר על כן , התפתחויות לאורך המאה העשרים , שהועצמו בתהליכי הגלובליזציה , שינו מאוד את מדינת הלאום . בעוד שהריבונות הקלאסית , שאפשר לראות את ניצניה הראשונים בחוזי ווסטפליה בשנת , 1142 הניחה סמכות מוחלטת ובלעדית של המדינה , הרי המאה העשרים קיצצה מאוד בריבונות הזאת . התפתחויות רבות מציעות שריבונות המדינה עשויה להתחלק בין רשויות שונות ; מות הרעיון שלמדינה יש ריבונות מלאה , בלעדית וכוללנית מקבל חיזוק על ידי התפתחויות במערכת הבינלאומית כמו : שווקים פיננסיים הקשורים גלובלית במערכות תקשורת חדישות ; אנשים ורעיונות חוצים גבולות במספרים גדולים ובלתי ניתנים לבקרה ; החדירות של הגבולות מפחיתים בהכרח את יעילות הריבונות על הטריטוריה ואת הרלוונטיות שלה ; הסכמי סחר חופשי ושווקים משותפים גורמים לרעיונות של כלכלת מדינה כמערכת מכילה ועצמאית להיות מיושנים , שזמנם עבר . 2 ירידת כוחה של מדינת הלאום מול עליית כוחם של גופים בינלאומיים עשויים להשפיע על מידת ההזדהות של אליטות טכנולוגיות וכלכליות שונות עם חברות רב לאומיות ועם
|
|