הבנת היחסים אדם-מרחב-מפה

עמוד:70

מחקרים לבדיקת התפתחות התפיסה המרחבית ( Matthews 1984 ) ערך סקר בין ילדים בגילאים 11 - 6 כדי לבדוק את השפעת הגיל על המודעות הסביבתית , על הצורה , על הסגנון ועל מרכיבי הייצוג הסביבתי של הילד . לשם כך , נתבקשו הילדים לצייר מפה חופשית של הדרך לבית הספר ומפה של אזור המגורים . ממצאי המחקר העלו כי קיים יחס ישר בין גיל הילד לבין מידת הידע שלו אודות אזור המגורים שלו . בגיל 6 התייחסות הילדים הייתה עד לרדיוס של 180 מטר , ואילו בגיל 11 הילדים התייחסו לרדיוס של עד 870 מטר . לעומת זאת , יש לציין כי הגידול ברדיוס אזור המגורים לא היה הדרגתי אלא אפשר לתארו כגידול בקפיצות עם הבדלים משמעותיים בין 3 קבוצות גיל ; 9-10 ; 6-8 ) ו . ( 11 - בשתי קבוצות הגיל הראשונות נמצא כי רמת הפירוט של הבית וסביבתו הייתה גדולה יותר מאשר מסלול ההליכה לבית הספר . עם העלייה בגיל הופך ציון המקומות ליותר פונקציונלי . ילדים צעירים הכלילו , בנוסף למקומות פונקציונליים , גם דמויות מזדמנות ( כ ( 50 % - כגון , בעלי חיים ושוטרי תנועה . מפות קוגניטיביות ושלבי תפיסת המרחב Matthews מציע חלוקה לשלוש רמות של מפות קוגניטיביות : . 1 מפות ציוריות , שבהן ילדים מציירים את הסביבה על גבי מפה . . 2 תכניות ציוריות , שבהן נעשה ניסיון ראשוני להתייחס לסובב , לקנה מידה ולהסמלה . . 3 תכניות המבוססות על המרחב במבט על . שלוש רמות אלו תואמות לשלושה שלבים המתייחסים ל " דיוק " במפות : . 1 השלב האגוצנטרי ( הכל מצוייר ביחס לילד . ( . 2 השלב האובייקטיבי ( דיוק סביר אך לא מושלם של המציאות . ( . 3 השלב המופשט ( מפות המציגות הן מודעות לכלל פרטי הסביבה המבוקשת והן הבנה של המיקום היחסי של אלמנטים שונים בסביבה . ( הטענה היא כי שלבי דיוק המפה תואמים את סדר ההתפתחות הטבעית של ילדים . למרות זאת , לא תמיד ילדים באותו גיל מציגים את הסביבה באותה צורה . לעתים ילדים צעירים יותר מציגים ראייה אובייקטיבית ולעומתם ילדים מבוגרים יותר , בהיתקלם בסביבה חדשה משתמשים בהתייחסות אגוצנטרית .

קודם  |  הבא