|
|
עמוד:69
המסקנה המרכזית העולה מתוך ניסוי זה היא כי ילדים רוכשים ידע מרחבי במהירות רבה יותר על סמך ניסיון ולא על סמך שינון ולמידה . אפשר לפרש את התפתחות התפיסה המרחבית כהתפתחות של ידע שהוא תוצאה של צבירת ניסיון בסביבה חדשה . מתוקף כך עולה השאלה " כיצד מתווספים ומשתלבים פרטי המידע בתפיסה מרחבית . " ? קשה מאוד לעשות השלכות מצורת הלימוד של מבוגרים על צורת הלימוד של ילדים , שכן , ידוע כי אדם בוגר עושה השלכות מידע קודם שיש לו על סביבה חדשה שאליה הוא מגיע או עליה הוא לומד . עם זאת , אנו מניחים כי התפתחות תפיסה מרחבית של האדם דומה להתפתחות של ילד או מבוגר כאשר הם מגיעים לסביבה בעלת אופי חדש שאותו לא הכירו בעבר . שלבי התפתחות התפיסה המרחבית של הילד ( White & Siegal ) שלב א - בשלב הראשוני הילד זוכר אתרים או מקומות החשובים לו . למשל , בית , גינה , קיוסק , מגלשה , וכו' . שלב ב - הילד יוצר נתיבים בין המקומות החשובים לו . בשלב זה אין עדיין חיבור בין כמה מקומות , אלא יצירת נתיבים שלכאורה אין קשר בניהם . כלומר , יהיה נתיב בין הגינה לביתו , נתיב בין ביתו לקיוסק , אך לא יהיה כל קשר ביניהם . שלב ג - בשלב זה הילד יוצר מעין " מיני מפה . " מיני מפות אלו אמנם מכילות מידע של אזור מוגבל בשטחו אך הילד עדיין לא יצר את הקשר שבין מספר " מיני מפות . " שלב ד - שילובן של כלל המיני מפות לכלל מפה מרחבית אחת . אחת מהנחות היסוד העומדות בבסיס החקירה המרחבית היא כי ילדים ומבוגרים המתמודדים עם אזור חדש עוברים את כל השלבים שנמנו לעיל . אם כך , על פי תיאוריה זו , ידע על נתיבים ייתכן רק לאחר ביקור חוזר בסביבה הנדונה . לעומת זאת , במחקר שנערך ע " י ( Maxwell 1984 & Siegal ) בקרב ילדים בגילאים 5 - 3 נמצא שילדים יכולים לזכור נתיבים שהלכו בהם פעם אחת בלבד . זיכרון זה השתפר כאשר ציינו בפני הילדים מקומות ואתרים לאורכו של הנתיב . עם השנים גדלה המודעות הסביבתית של הילד . ( Gould 1973 , Siegal 1979 ) ככל שהוא מתבגר הוא מבחין בפרטים רבים יותר בנתיבי הסביבה שהוא הולך בה . כלומר , רכישת מידע על הסביבה תורמת רבות להתפתחות האינטלקטואלית של הפרט .
|
|