עמוד:13

. 7 כרוכה בבניית משמעות , כלומר זיהוי של מבנה במה שנראה לכאורה כבלתי מסודר . . 8 דורשת מאמץ . כמות ניכרת של עבודה מנטאלית המשולבת בתהליכים ובשיפוטים הנדרשים . כישורי החשיבה העיקריים המקבלים יישום בספר הם : . 1 זיהוי רעיונות מרכזיים ויכולת להבדיל בין עיקר לטפל . 2 הפקה ופענוח מידע ממקורות מידע מגוונים : מפות , תמונות , גרפים , דיאגרמות , טקסטים ועוד . . 3 השוואה – פיתוח תבחינים ומציאת הבדלים ונקודות דמיון . 4 הבחנה בין עובדה לבין פרשנות . 5 בניית טיעון הכוללת : הצגת טענה תוך ביסוסה על הוכחות או על הוכחות שכנגד זיהוי ראיות רלבנטיות לבניית הטיעון התייחסות לטיעונים המבוססים על מידע חלקי , שגוי או מטעה . 6 פיתוח חשיבה ביקורתית . 7 פיתוח היכולת לניסוח עמדה אישית מנומקת . 8 פיתוח כישורים לקבלת החלטות ולפתרון בעיות מטה קוגניציה בהוראת חשיבה משימות רבות בספר מכוונות לפיתוח החשיבה . תפקידו של המורה , לבד מהכוונת התלמיד לביצוע המשימות הוא לטפל בפיתוח מטה קוגניטיבי של החשיבה . המושג " מטה-קוגניציה " מתייחס לידע של האדם , ולויסות ולשליטה על התהליכים ועל התוצרים של המערכת הקוגניטיבית שלו . בחשיבה מטה-קוגניטיבית האדם חושב על היבטים שונים של התהליכים הקוגניטיביים שלו . כלומר החשיבה נסבה על הידע שיש לאדם ועל תהליכי הרכישה שלו . העלאת תהליכי החשיבה למודעות כרוכה בחשיבה רפלקטיבית שבה תהליך החשיבה עצמו הופך למושא ההתבוננות והניתוח . " מטה-קוגניציה " מהווה מרכיב מרכזי בתכניות חינוכיות עכשוויות , שמטרתן פיתוח החשיבה . ניסיונות ליישום תהליכי הוראה של מטה-קוגניציה בכיתה הראו תוצאות בעלות חשיבות רבה לנושא הכללי של הוראת חשיבה . מספר הולך וגדל של חוקרים מאמין שניתן ללמד מיומנויות מטה-קוגניטיביות וכי הן שימושיות ביותר להוראת חשיבה . הדגשת רבדים מטה - קוגניטיביים תורמת ללמידה משמעותית וארוכת טווח , ובלעדיהם יש חשש שלא תתרחש הבנה של הידע הנרכש . למרות שידע כזה עשוי להיות מאוחסן בזיכרון ארוך טווח , הוא אינו נשלף משם כאשר יש בו צורך בעקבות תנאים הנוצרים בזיכרון הפעיל , אם אין מיישמים אותו למצבים חדשים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר