עמוד:יב

מטרות הלימוד התלמידים יבינו את התלות של המשך קיום המין בתהליך הרבייה . התלמידים יבחינו בין רבייה זוויגית ואל–זוויגית . התלמידים יכירו את מבנה מערכת הרבייה ואת תהליך הרבייה הזוויגית בצמחים , ויבינו את ההתאמה בין חלקי המערכת לתפקודם . התלמידים יכירו תהליכי גדילה והתפתחות בצמחים , ויבינו את ההשפעה של תנאים שונים על תהליכים אלה . התלמידים יכירו דרכי תקשורת בין בעלי–החיים , ויבינו את חשיבותם לתהליך הרבייה הזוויגית . התלמידים יבחינו בין הפריה חיצונית לבין הפריה פנימית , ויבינו את הקשר של תהליכים אלו לסביבת החיים . התלמידים יכירו את מבנה מערכת הרבייה באדם , ויבינו את התאמתה לתפקודה ברמת תא , איבר , מערכת . התלמידים יכירו את שלבי ההתפתחות בבעלי–החיים שונים ובאדם מהפריה ועד התבגרות . התלמידים יכירו בעיות הקשורות בתפקוד מערכת הרבייה . התלמידים יבינו את החשיבות של אמצעים טכנולוגיים והתנהגותיים למניעת מחלות מין ולמניעת היריון . התלמידים יבינו את קשרי הגומלין בין המחקר המדעי לבין הטכנולוגיה בתחומי החקלאות והרפואה , התורמים לשיפור איכות חיי האדם והסביבה . הבהרות מתודיות בתור רקע לחומרי הלימוד בפרק זה חשוב לשים לב לנקודות שלהלן : . 1 המושג " מין" ורבייה - למילה מין בעברית יש משמעויות שונות , ובהן גם " יחידת מיון " ( species ) וגם " כל אחת משתי הקבוצות זכר או נקבה . " ( sex , gender ) כדי להבדיל בין שתי המשמעויות הללו טבעו את המושג זוויג לציון השנייה . אנו משתמשים בשני המושגים בהתאם למשמעות הנכונה בכל פעם . עם זאת , כדי לא ליצור ניכור אצל התלמידים , במקרים בודדים בחרנו להשתמש במושג השגוי , הרווח . למשל , במקום הורמוני זוויג בחרנו לכתוב הורמוני מין , מונח שגוי אך שגור מאוד ( בעיתונים , בספרים וברשת האינטרנט . ( כאשר תלמידים אומרים את המילה מין או כותבים אותה , חשוב לוודא שהם משתמשים בה במשמעות המתאימה להקשר . כאשר דנים בהתאמה בין תא הרבייה הנקבי ותא הרבייה הזכרי , ההכרחית להצלחת ההפריה ( התאמה בקרומי התא ובמרכיבים אחרים המאפשרת את הזיהוי ההדדי ביניהם , ( מומלץ להזכיר את ההגדרה של מין , ( species ) כפי שהיא מקובלת כיום : פרטים שיכולים להתרבות זה עם זה ולהעמיד צאצאים פוריים שייכים לאותו המין , כלומר : רק יצורים מאותו המין יכולים להתרבות זה עם זה , והם אינם יכולים להתרבות עם בני–זוג ממין אחר . במקרים יוצאי דופן , של הפריה בין יצורים ממין שונה , הצאצאים הם בני–כלאיים ( למשל פרד , ( ואין התאמה בין הכרומוזומים , שמקורם במינים השונים . התוצאה : חלוקת ההפחתה אינה תקינה , ולכן בני–הכלאיים אינם פוריים . . 2 המושגים : " תא זרע" ו"זרע" - כאשר התלמידים לומדים על הפריה בצמחים חשוב לוודא שהם מבחינים בין שני המושגים האלה , מפני שבשפה העברית עלול להתעורר בלבול בגלל הדמיון בין המונחים . תא זרע הוא תא הרבייה הזכרי . לעומתו , זרע של צמחים נוצר בשלב מאוחר יותר במחזור חיי הצמח - בתוך הפרי . הזרע עשוי מתאים רבים ( ולא רק מאחד , כמו תא הזרע , ( והוא מכיל עובר , רקמת מזון וקליפות . כאשר הזרע נובט הוא מתפתח לצמח חדש . כן חשוב שיבחינו בין נביטה של גרגר אבקה ( וצמיחת הנחשון אל תוך העלי ) בפרח , בשלב שלקראת ההפריה , לבין נביטה של זרע בשלב מאוחר יותר - לאחר פיזור הפירות והזרעים . . 3 המונחים : " תא ביצה" ו"ביצית" - שני המונחים תא ביצה וביצית , עלולים לגרום בלבול משום שאינם זהים זה לזה . אמנם תאי הביצה הם תאי הרבייה הנקביים , אך באדם ( ובשאר היונקים ) תא הביצה עטוף בשכבות מיוחדות ומכונה גם ביצית . בצמחים העניין מורכב יותר , כי ביצית ותא ביצה הם שני מונחים שונים . בצמחים תאי הרבייה הנקביים - תאי הביצה - נמצאים בתוך ביציות . בכל ביצית של צמח יש תא ביצה ותאים אחרים המעורבים בתהליך ההפריה של הצמח . לביציות אלה יש מעטפות , המגנות על כל התאים שבתוכן , וכך תאי הרבייה הנקביים של הצמח מוגנים בהגנה כפולה : השחלה מגנה על הביציות שבתוכה , וכל ביצית מגנה על תא הביצה שבתוכה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר