|
|
עמוד:94
ההורים . הזכר והנקבה מפרישים את תאי הרבייה אל הסביבה ( המים , ( ושם המפגש מתרחש . הפריה כזאת נקראת הפריה חיצונית . * מובן שבסביבה המימית אין סכנה של התייבשות תאי הרבייה . כך קורה , למשל , בצדפות ובחסרי חוליות נוספים וכן בדגים ובבעלי–חיים נוספים , אשר כל חייהם נמצאים בתוך המים . גם צפרדעים וקרפדות מתרבים בהפריה חיצונית בתוך המים . הפריה בבעלי–חיים ובאדם תאי הרבייה מכילים את החומר התורשתי , ובו המידע על תכונותיו של הצאצא שיתפתח מהביצה המופרית . מכאן ברור שכל פגיעה בתאי רבייה , או בחומר התורשתי שבתוכם , עלולה לסכן את יכולתם להשתתף בהפריה או לגרום להיווצרות עובר שאינו תקין . אם כך , תאי הרבייה חייבים להימצא בתנאי סביבה מתאימים . יתר על כן , ההגנה עליהם מפני יובש ומפני גורמים מזיקים אחרים מרגע היווצרותם בתוך גוף ההורים עד למפגש ביניהם ולהפריה היא חיונית . הגנה כזאת חיונית במיוחד בשלב שבו הם יוצאים מתוך גוף ההורה ונחשפים לסביבה החיצונית . תארו לעצמכם מה עלול לקרות לתאי הרבייה , אילו לפני המפגש עם תאי הרבייה של בני–הזוג הם היו נחשפים לאוויר יבש או לזיהום הסביבה . כדי שתאי הרבייה לא ייפגעו וכדי שההפריה תהיה מוצלחת , המפגש ביניהם חייב להתרחש בסביבה מוגנת ונוזלית ( מימית , ( שתאי הזרע יכולים לנוע בה . כמו כן , המפגש חייב להתרחש בתוך זמן קצר לאחר שתאי ההפריה מבשילים ומשתחררים מאיברי הרבייה שבתוכם הם נוצרים - השחלות והאשכים . הפריה חיצונית אצל רוב היצורים המתרבים בתוך המים , המפגש של תאי הרבייה מתקיים מחוץ לגוף הפריה חיצונית - הפריה מחוץ לגוף הנקבה . המפגש של תא הזרע עם תא הביצה מתרחש בסביבה החיצונית ( במים . (
|
|