עמוד:37

שלבי המיוזה ( חלוקת הפחתה ) 1 חלוקת המיוזה כוללת שתי חלוקות המתרחשות זו אחרי זו ברציפות . גם כאן , כמו בחלוקת המיטוזה , לפני שהתא מתחלק החומר התורשתי ( ( DNA–ה שבגרעין התא מוכפל . 2 בתחילת המיוזה , לפני החלוקה עצמה , גרעין התא מכיל מערכת כפולה של כרומוזומים ( כל אחד מן הכרומוזומים הוכפל לפני תחילת החלוקה . ( 3 בניגוד לחלוקת המיטוזה , אחרי ההכפלה הכרומוזומים ההומולוגיים בכל הזוגות נפרדים ומתרחקים זה מזה , וכל אחד מהם נודד לצד אחר בתא המתחלק . 4 התא כולו מתחלק לשני תאים - כרומוזום אחד מכל זוג מגיע לתא אחד , ובן הזוג שלו מגיע לתא האחר . התוצאה : כמות הכרומוזומים בכל אחד משני התאים פחותה מכמותם בתא האם ( רק מחצית מן הכמות שהייתה בתא האם . ( 5 בשלב זה כל תא מתחלק שוב לשניים , אבל בצורה אחרת : הפעם העותקים הזהים של כל כרומוזום הם שנפרדים , ולא הכרומוזומים ההומולוגיים . עותק אחד מכל כרומוזום מגיע לתא אחד והעותק השני מגיע לתא האחר . 6 בסופה של חלוקת המיוזה מתקבלים 4 תאי בת , שבכל אחד מהם רק מחצית ממספר הכרומוזומים שהיו בתא האם שהתחלק , כלומר : מחצית מכמות החומר התורשתי . ( DNA ) לסיכום , מיוזה ( חלוקת הפחתה ) היא חלוקת תא המתרחשת בגופם של יצורים רב–תאיים רק במהלך יצירת תאי הרבייה . בסוף תהליך המיוזה נוצרים מתא אחד 4 תאי רבייה , שכל אחד מהם מכיל מחצית מכמות החומר התורשתי ( ומחצית ממספר הכרומוזומים ) שבשאר תאי הגוף . מחצית זאת כוללת כרומוזום יחיד מכל אחד מזוגות הכרומוזומים ההומולוגיים , ולכן כל תא בת מכיל מידע על כל התכונות של אותו היצור . תא הרבייה הנקבי שנוצר בחלוקת מיוזה אצל האם מכיל מחצית ממספר הכרומוזומים , ותא הרבייה הזכרי שנוצר בחלוקת מיוזה אצל האב מכיל גם הוא מחצית ממספר הכרומוזומים . כאשר שני תאי הרבייה , הנקבי והזכרי , מתלכדים בתהליך ההפריה , כל אחד מהם תורם את החומר התורשתי שלו לתא הראשון של הצאצא ( הביצה המופרית , ( וכך מתקבלת שוב מערכת שלמה של כרומוזומים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר