|
|
עמוד:81
סיפורו של יוסף לישנסקי לעת ערב אסף הקצין את כיל אנשי המושבה ( זכרון יעקב ) בבית הכנסת , עמד לפניהם חמור פנים ונוקשה וקרא : "אם עד מרור בבוקר לא תמסרו לידי את מקום מחבואם של יוסף לישנסקי וראובן שוורץ ואם לא תספרו לי את כל הידוע לכם על רשת ריגול זו , שמוצאה מן המושבה שלכם , אצווה להרוס את כל המושבה הזאת בתותחים ! אף אבן אחת לא תישאר כאן . אף נפש חיה לא תיוותר בחיים . הכל אפוצץ , אעלה באש . ניתן לכם אורכה עד מרור בבוקר . " אימה גדולה נפלה על הכול . בהמשך היום שמעו את זעקות המוכים בבית הסוהר . הם ידעו כי זה הגורל הצפוי להם , אם לא ישתפו פעולה עם התורכים נגד אנשי ניל . " הפחד היה נורא . אמהות חרדו לגורל ילדיהן , גברים לגורל משפחותיהם . כל הסיפורים הנוראים על הסנח בארמנים עלו בזיכרון . התורכי אינו מתלוצץ . הוא יבצע את איומיו במושבה ואולי בכל היישוב העברי . רוב אנשי ניל ' " כבר נאסרו . אולי להקריב את המעסים שכבר הצליחו לברוח , למען שלום המושבה ? למען הילדים שלא חטאו ? שאל 1 המתישבים כל אותו הלילה . אך איך יסגירו את אחיהם , עצמם ובשרם , לידי התורכים , אל המוות הוודאי ? — מה עליהם לעשות ? ההחל 0 ה הייתה קשה עד מאוד . באותו לילה לא עצם איש את עיניו במושבה . רבים החליסו לשתוק , יהיה מה שיהיה . אך היו גם כאלה שכוחם לא עמד להם , והם גילו לתורכים את הידוע להם על פעולות ניל" . מתלן . שרה גיבורת ניל"י מאת דבורה עומר , הוצאת שרברק , , 1968 עמי . 193 ש אל 1 ת . 1 הסבירו את הדילמה שבפניה עמדו אנשי היישוב . העלו נימוקים בעד ונגד הסגרת אנשי מחתרת לידי התורכים . . 2 נסו ליישם כאן את הכללים "חייך קודמים" ו"אין מאבדים נפש מפני נפש . " מה דעתכם , האם יש להחיל כללים אלה באירוע כזה ? נמקו את קביעתכם . ( בסופו של דבר נתפס לישנסקי על ידי התורכים , נשלח לכלא הידוע לשמצה בדמשק , ושם הוצא להורג . ( בפרק זה נעקוב אחר הלבטים במחשבה היהודית ביחס למצבים מעין אלה , שבהם עומרים חיי יחיד מלל חיי רבים . נוכל לראות כיצד כל מקור מוסיף או משנה משחו ביחס למקורות שקדמו לו , וכיצד מתגבשת , בסופו של דבר , ההלכה הפסוקה מתוך המקורות השונים של הספרות היהוד ית הענפה .
|
|