עמוד:53

על ילדים העובדים במכרה פחם - הקטור מלו נער מתאר את עבודתו : כאשר באנו למקום עבודתנו הראה הדוד גספר את אשר עלי לעשות , וכשנמלאה עגלתנו פחמים , דחף אותה עמי יחד כדי ללמדני כיצד מוליכים אותה עד הבור ונוטים למסילה צדדית בשעה שאפגוש מנהלי עגלות אחרים באים לקראתי . [ ... ] מי שאומר לחיות חייו בתחתית האדמה ( בתוך המכרה ) צריך שיהא בעל תכונות מיוחדות ואלה לא היו בי . צריך שיהי אוהב את הדומייה , את ההתבודדות , ואת ההתרכזות . צריך האדם לעמוד שעות ארוכות , ימים ארוכים , ורוחו מקופל בתוך עצמו , מבלי לבוא בדברים עם איש , מבלי לקבל רושם מן החוץ . ואולם אני לא חוננתי בכל אלה [ ... ] נוגות ועצובות היו בעיני אותן השעות , שעלי היה מוטל לגלגל את עגלתי בגזוזטרות ( מעברים עשויים עץ ) קודרות , באין לעיני אור אחר מלבד השאון ( הרעש ) של גלגול העגלות מרחוק , והמולת המים בפלגים , ופה ושם ההקשות במכרה , אשר בהשמען בדומיית המוות עשו אותה קשה יותר וקודרת יותר . מתוך הירידה לתוך המכרה והיציאה משם - כשהן לעצמן עבודה רבה היא - הפועלים נשארים שם כל היום במשך שתים עשרה שעות ואינם עולים לאכול את סעודתם איש איש בביתו . היו אוכלים על גבי קורות [ העץ . [ מתוך : הקטור מלו , באין משפחה , כרך שני , עמ' 57-56 זעקת הילדים אליזבת בארט בראונינג מאנגלית : רוני שטיין–אמיר [ ... ] " אבוי לנו " , אומרים הילדים " כה תשושים אנו " , איננו יכולים לרוץ אף לא לקפץ ברן - לו חשק לבנו באחו על מים יהיה זה רק כדי לצנח על דשא לישן ולישן , רועדות בכאב הברכים - אנו מנסים ללכת אך נופלים על פנים ; ומתחת ללאות עפעפים כבדים ושמוטים , אפלו פרחי אדם לוהט יחוירו כשלגים . כי כל הימים כורעים אנו תחת כבד העל במעמקי אדמה אפלה כפחם - ומסובבים ללא הרף את גלגלי הברזל בבתי חרשת שבם סבלנו לעולם לא יתם . [ ... ] ילד מוביל עגלת פחם , המחצית הראשונה של המאה 19–ה העגלה קשורה לגופו של הילד , והוא מושך את העגלה ומתקדם בהליכה על ידיו ורגליו . ילד–שוער במכרה פחם , המחצית הראשונה של המאה 19–ה תפקידו של הילד הוא לפתוח את השער בכל פעם שעגלת פחם מתקרבת . במשך כל יום העבודה , 12–כ שעות , יושב הילד–השוער בחשיכה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר