עמוד:162

שלוש רגלים בנאומו לפני ועדת החקירה של האו " ם הדגיש דוד בן גוריון את משמעותם ההיסטורית של החגים , בהיותם סמלים לזיכרונות לאומיים המאחדים את העם היהודי . לעומת זאת , חלק מהיהודים שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה 20 טענו שהמשמעות החשובה ביותר של החגים היא המשמעות החקלאית , ושהם מעידים על הקשר שבין החקלאי לאדמתו . איזו עמדה באה לידי ביטוי במקורות העתיקים ביותר של העם היהודי , ובמיוחד בתנ " ך ? שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלהיך , כי בחדש האביב הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה . וזבחת פסח לה' אלהיך , צאן ובקר [ ... ] כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך [ ... ] מהחל חרמש , בקמה תחל לספר שבעה שבעות . ועשית חג שבעות לה' אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן , כאשר יברכך ה' אלהיך . ושמחת לפני ה' אלהיך , אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך , והלוי אשר בשעריך , והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך [ ... ] וזכרת כי עבד היית במצרים [ ... ] חג הסכת תעשה לך שבעת ימים , באספך מגרנך ומיקבך . ושמחת בחגך , אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך . שבעת ימים תחג לה' אלהיך [ ... ] כי יברכך ה' אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך , והיית אך שמח [ ... ] דברים פרק טז , פסוק טז . 13 מה מטרת המועדים , לפי הפסוקים האלה ? צטטו מתוך הפסוקים את הביטויים המתאימים . . 14 סמנו בפסוקים האלה את המקומות שמוזכרים בהם הצדדים החקלאיים של שלוש הרגלים , ואת המקומות שבהם מוזכרת חשיבות השמירה על הזיכרון הלאומי . . 15 מה מסמלים החגים בעבורכם ? האם אתם מזדהים עם אחת מן העמדות שהוצגו בפרק , או אולי יש לכם עמדה אחרת ? דמיינו שניתנה לכם האפשרות לערוך מסע בזמן ולחגוג את החגים בכמה תקופות בהיסטוריה של עם ישראל . תארו את אופי החגים בכל אחת מן התקופות האלה ביומן המסע שלכם . בתיאוריכם הקפידו לתת את דעתכם לנקודות האלה : מיהם היהודים שאתם עשויים לפגוש וכיצד הם מציינים את החגים ? אילו מנהגים הם מקיימים ? מהי משמעות החגים בשבילם ? . בזמן שבית המקדש היה קיים . . בתקופת הגלות . . בתחילת המאה ה 20 בארץ ישראל . . בימינו . שלוש רגלים שלוש רגלים הוא כינוי לשלושה מועדים מקראיים - פסח , שבועות וסוכות - מועדים שבהם נהג עם ישראל להתאסף בירושלים ולציין יחד את החג . הכלכלה הישראלית בעת העתיקה הייתה מבוססת בעיקר על התוצרת החקלאית , ולכן היה אפשר למצוא בשלוש הרגלים היבטים חקלאיים רבים , לצד היבטים פולחניים ולאומיים . לאחר חורבן בית המקדש והיציאה לגלות החל עם ישראל לציין את החגים בדרכים אחרות שהיו מותאמות יותר למציאות בגולה . המרכז הדתי של הקהילה לא היה עוד בית המקדש אלא בית הכנסת , ואת הקורבנות החליפו תפילות ומנהגים קהילתיים ומשפחתיים למיניהם . בעת החדשה , כאשר שם עם ישראל לארצו לאחר אלפיים שנות גלות , היו שביקשו לשנות שוב את אופי החגים ולהתאימם לעידן המודרני והחילוני , בין השאר על ידי הדגשת ההיבט החקלאי של החגים במקום את הפולחן הדתי והמנהגים המסורתיים .

מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר