עמוד:161

טעמו האמיתי של החג בתחילת המאה הקודמת , אחרי אלפיים שנות גלות , החלו יהודים לחזור לארץ ישראל ולהתיישב בה . רבים מיהודים אלו האמינו שהחזרה לארץ היא נקודת מפנה בהיסטוריה של עם ישראל , וראוי שמהפכה זו תבוא לידי ביטוי גם באופן שבו מציינים את החגים . רבים מאנשי העליות הראשונות טענו שהמשמעות המקורית של החגים הייתה חקלאית . לתפיסתם , גלות עם ישראל מארצו והניתוק בין העם היהודי לעבודת האדמה הביאו לשינוי באופי החגים , ולהבלטת הצד הדתי ( כגון תפילות ומצוות הקשורות בחג , ( וכעת , עם החזרה לארץ ולעיסוק בחקלאות , יש להדגיש מחדש את הצד החקלאי שבחגים היהודיים . החגים נוצרו בשבת עם ישראל על אדמתו [ ... ] עמל ועבד האיכר כל השנה בלי הרף ובלי לאות [ ... ] והנה נגמרה שנת העבודה . אסף האיכר את תבואתו [ ... ] ויכול לנוח קצת [ ... ] לעלות ירושלימה [ ... ] וכשניתקו הקשרים עם האדמה , ובמקום עם עובד וחי , נעשה לעם תלוש , נודד - הוזנחה לאט לאט הצורה האמיתית של החגים , והצד הדתי לקח את המקום [ ... ] וכיום שבים אנו לאותם חיי עמל ועבודה [ ... ] מתקשרים לאט לאט עם האדמה [ ... ] מרגישים אנו את הטעם האמיתי של החג [ ... ] הלא נדע להביא את כל השמחה למראה אסיף התבואות [ ... ] הבה נשיב לחגים את תכנם המקורי ! יעקב ינאי , " הבה נשיב לחגים את תכנם המקורי " . 10 על פי דבריו של יעקב ינאי , כיצד נוצרו החגים במקורם ? . 11 מה קרה לחגים לאחר שהתנתק העם היהודי מארץ ישראל ? . 12 מהו התוכן המקורי של החגים לפי הקטע שקראתם וכיצד ביקשו חברי הקיבוצים לחדש את אופי החגים ? חפשו באינטרנט טקסטים , תצלומים או סרטים המתארים את חגיגות העומר , את חג הביכורים ואת חג הפסח בקיבוצים החילוניים בארץ . מה מייחד את החגיגות האלה ? החגים בתנועה הקיבוצית הקבוצות והקיבוצים הראשונים נוסדו בידי אנשי העלייה השנייה והשלישית ( בשנות ה 20 ו ה 30 של המאה העשרים , ( ומילאו תפקיד חשוב במפעל הציוני . מטרתם המרכזית הייתה לתרום להקמת מדינה לעם היהודי בארץ ישראל , אך לחברי הקיבוצים היו גם מטרות אחרות - לעצב אדם חדש ואורח חיים חברתי מיוחד . חיי השיתוף הייחודיים בקיבוצים נועדו ליישם את ערך השוויון בדרך טובה יותר מאורח החיים העירוני , ועבודת האדמה נועדה להפריח את השממה , לחדש את הקשר המיוחד בין העם היהודי לבין ארץ ישראל ובין כל אדם לאדמתו . חברי הקיבוצים התאימו את החגים היהודיים המסורתיים לתפיסת עולמם הייחודית . לשם כך הם חידשו מנהגים עתיקים , ולעתים אף המציאו מנהגים חדשים ומיוחדים . למשל , בקיבוצים רבים נכתבו הגדות חדשות לפסח . הגדות אלו הותאמו לתפיסת העולם המודרנית והחילונית של חברי הקיבוץ . רוב הקטעים בהגדות אלו הם בעברית ( ולא בארמית , כמו בהגדה המסורתית , ( מודגשים בהם ההיבטים החקלאיים והערכיים של החג , ויש בהן גם קטעים העוסקים באירועים חשובים שהתרחשו במאה ה , 20 ובראשם ביישוב הארץ ובהקמת מדינת ישראל . בחג השבועות חידשו בקיבוצים את מנהג הבאת הביכורים שהיה מקובל בתקופת בית המקדש ופסק עם חורבן הבית והיציאה לגלות . הביכורים הם הפירות הראשונים , והם סימלו גם את הצלחתם של התנועה הציונית ושל הקיבוצים לחדש את היישוב היהודי בארץ ישראל ולהפריח את השממה . . 4 לטענת בן גוריון , מה מייחד את עם ישראל מעמים אחרים ? . 5 כיצד הצליח עם ישראל לשמר את זיכרון יציאת מצרים במשך תקופה ארוכה כל כך ? . 6 מה תפקידו של הזיכרון הנשמר באמצעות חג הפסח בגיבוש העם היהודי ? . 7 אילו אירועים היסטוריים אנו זוכרים במועדים האלה : א . שבועות , ב . יום העצמאות , ג . פורים , ד . ט' באב , ה . יום הזיכרון לשואה ולגבורה . 8 אלו חגים ומועדים נוספים נועדו לשמר זיכרון של אירועים היסטוריים מתולדות העם ? . 9 מלבד זיכרון של אירועי העבר , אילו עוד היבטים יש לחג הפסח ( תוכלו להיעזר במבוא לחג הפסח בעמ' ?( 95

מכון שלום הרטמן

תכנית בארי - מכון שלום הרטמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר