|
עמוד:A115
תוצאות הניסוי : א . העתיקו את הטבלה למחברת , והשלימו בה את תוצאות המדידות שביצעתם . ב . האם התוצאות שקיבלתם בניסוי זה , תואמות לתוצאות ההדמיה שבעמודים -111-110 הסבירו . ג . דונו ביתרונות ובחסרונות של למידה באמצעות הדמיה לעומת ההתנסות המעשית שלכם . סיכום והסקת מסקנות : . 1 א . סכמו את התוצאות שבטבלה - מה היה השינוי שחל ממצב מנוחה למצב שמיד לאחר המאמץ הגופני בכל אחד מהמשתנים הבאים : מספר הנשימות בדקה , הדופק וזמן הנשיפה עד השתנות הבוחןב . הכינו טבלה כיתתית מסכמת . דונו והחליטו : מה כדאי להציג בטבלה המסכמת - הנתונים שמדדתם או ההפרשים שחישבתם-. 2 מדוע חשוב להשוות את הנתונים של כל התלמידים , ולא להסתפק בתוצאות של נבדק אחד או של נבדקת אחת. 3- מה הקשר בין המאמץ הגופני לבין קצב הנשימות ולבין משך הנשיפה , הגורם לשינוי בצבע של חומר הבוחן. 4- נסחו מסקנה : מה קורה בגוף בזמן פעילות גופנית מאומצת-. 5 כיצד השינוי בקצב הלב מסייע לביצוע המאמץ הגופני. 6- מה הקשר בין מה שקרה בתאי הגוף , לבין מה שקרה בגוף השלם. 7- מדוע התבקשתם לבצע את המדידות מיד לאחר המאמץ הגופני. 8- מדוע חשוב בשתי המדידות למלא במבחנות כמות זהה של חומר בוחן , ולנשוף באותה העוצמה- שאלה : 1 ב . מכיוון שקצב הנשימה , הדופק ונפח הנשיפה שונים אצל כל אדם , צריך לקחת בחשבון רק את ההפרשים במדידות בין מצב המנוחה לבין מצב המאמץ . לכן , בטבלה יהיו 3 טורים עבור הנתונים הבאים , שנאספו מכל התלמידים : הפרש במספר הנשימות בדקה , הפרש בדופק והפרש בזמן הנשיפה . על סמך הפרשים אלה ניתן לחשב ממוצע כיתתי . שאלה : 2 הנתונים של כל התלמידים מהווים חזרות בניסוי . מהשוואתם ניתן להוכיח כי השינויים בקצב הנשימה , בקצב הלב ובכמות הפחמן הדו–חמצני , שנפלט בנשיפה , מאפיינים את ההבדל בין מצב מנוחה לבין פעילות גופנית , וכי תוצאות המדידות של כל זוג תלמידים אינן מקריות . שאלה : 3 לאחר מאמץ גופני קצב הנשימות מהיר יותר , וכמות הפחמן הדו–חמצני , שנפלט בנשיפה ביחידת זמן , גדולה יותר . לכן משך הנשיפה עד לשינוי הצבע של הבוחן , קצר יותר . שאלה : 4 בזמן פעילות גופנית מאומצת קצב הלב וקצב הנשימה גוברים . הם מספקים לתאי הגוף את החמצן ואת המזון הנחוצים להם , ומסלקים מן הגוף את הפחמן הדו–חמצני , שנוצר בתאים . שאלה : 5 עלייה בקצב הלב מגבירה את זרימת הדם . כשדם רב יותר מגיע לתאי השריר ביחידת זמן , הוא מספק להם יותר חמצן , ובעזרתו יותר אנרגיה משתחררת ומאפשרת את המאמץ הגופני . שאלה : 6 פעילות מאומצת מחייבת יותר אנרגיה זמינה בתאי השריר . כלומר : צריך להעביר אל תאי השריר יותר חמצן ומזון , וכן להיפטר מיותר פחמן דו–חמצני , אשר נוצר בתהליך שחרור האנרגיה . התגברות קצב הנשימה וקצב הלב ( שנמדד בדופק ) מספקת את שני הצרכים האלה . שאלה : 7 אם לא מבצעים את המדידות מיד אחרי המאמץ הגופני , הגוף חוזר למצב של מנוחה , ולא ניתן לראות את ההבדלים בין מנוחה לבין מאמץ . שאלה : 8 זמן הנשיפה , עד שהחומר הבוחן משנה את צבעו , תלוי בכמותו . כדי לראות את ההבדל בין כמות הפחמן הדו–חמצני , שננשף במנוחה ובמאמץ , יש לבודד את המשתנה הזה , כלומר : שכל שאר התנאים בניסוי יהיו זהים , כולל כמות החומר הבוחן .
|
|