|
|
עמוד:A38
אכן , תכונה אחת , או מאפיין אחד , אינם מספיקים לצורך מיון מדעי של יצורים חיים , ולכן בשיטת המיון המדעי מסתמכים על תכונות נוספות , כגון : המבנה של הגוף ושל איבריו , תפק-ד המערכות בגוף , ובשנים האחרונות מסתמכים גם על מבנה החומר התורשתי ( הדנ"א ) של היצורים . שיטת המיון המדעי מאפשרת להסיק מסקנות רבות על היצורים החיים , על התאמתם לסביבות חיים משתנות ועל מידת הקרבה ביניהם . דוגמה במבט מהיר ושטחי הכריש והדולפין דומים זה לזה במראה הכללי של גופם ובכך ששניהם חיים במים . אבל בכך הדמיון מסתיים : הכריש נושם באמצעות זימים , טמפרטורת הגוף שלו אינה קבועה , והע--רים שלו מתפתחים בתוך ביצים ( בדרך כלל , הן נשארות בגוף האם עד לבקיעתן ;( ואילו הדולפין נושם באמצעות ריאות , טמפרטורת הגוף שלו קבועה , והע--רים שלו מתפתחים ברחם שבגוף הנקבה . על–פי תכונות אלה , הדולפין דומה יותר לחתול , שחי ביבשה : גם הוא נושם באמצעות ריאות , טמפרטורת גופו קבועה , וגם הע--רים שלו מתפתחים ברחם הנקבה . גם החומר התורשתי של הדולפין דומה יותר לזה של החתול מאשר לזה של הכריש . ואכן , על–פי המיון המדעי , הדולפין והחתול משתייכים לאותה הקבוצה ( מחלקת היונקים , ( ואילו הכריש משתייך לקבוצה אחרת ( מחלקת דגי הסחוס . ( הכרישים שייכים למחלקת דגי הסחוס , שהיא נפרדת ממחלקת דגי הגֶרם ( דגים בעלי עצמות . ( כריש ( מחלקת דגי הסחוס ) חתול ( מחלקת היונקים ) דולפין ( מחלקת היונקים )
|
|