|
עמוד:A19
בדיקת פעילות הבוחן ( האינדיקאטור : ( נשפו בעזרת קשית שתייה לתוך אחת המבחנות , המכילה את החומר הבוחן . תארו מה קרה . שינוי הצבע של הבוחן התרחש בגלל נוכחות הפחמן הדו–חמצני שהשתחרר מגופכם . מהלך הניסוי : א . מזגו לתוך 2 מבחנות כמות שווה של חומר בוחן ( כ3– סמ"ק . ( ב . לאחת המבחנות הוסיפו 5 זרעי שעועית יבשים , ולמבחנה שנייה הוסיפו 5 זרעי שעועית תפוחים . ודאו שהזרעים כולם טבולים בתוך החומר הבוחן , ובמקרה הצורך הוסיפו עוד כמות שווה של בוחן לשתי המבחנות . תוצאות הניסוי ומסקנותיו : א . מי הגורם המשפיע ומי הגורם המושפע בניסוי זה- הסבירו . ב . תארו את התוצאות : תארו את צבע החומר הבוחן בשתי המבחנות . האם היה הבדל בצבע בין שתיהןג . האם תוצאות אלה התקבלו גם במבחנות של חבריכם לכיתהד . מה מסקנתכם מהניסוי- שאלות . 1 מהי חשיבותה של הנשיפה לתוך החומר הבוחן להבנת הניסוי- . 2 האם יש חשיבות לכך שמספר הזרעים בשתי המבחנות שווה- הסבירו . . 3 איזו מסקנה הייתם מסיקים איל- הצבע של החומר הבוחן לא היה משתנה בזמן הניסוי- . 4 האם אפשר להסיק שזרעים הם יצורים חייםהזרעים של כל מיני הצמחים חיים זמן מה לאחר שנוצרו ( ויכולים לנבוט ולהתפתח לצמחים חדשים . ( לאחר שהבשילו הזרעים , הם נמצאים בתרדמה , ותהליכי החיים שלהם , ובכללם הנשימה , הם אטיים מאוד . רק לאחר שהזרעים קולטים מים ותופחים , הם מתעוררים מתרדמתם , תהליך הנשימה מתגבר , והם מתחילים לנבוט ולצמוח . המים הם המעוררים אותם מתרדמתם ! זרעים שאינם סופגים מים אינם יכולים לנבוט , והם עלולים לאבד את כושר הנביטה ולמות . לכל מין ומין יש משך זמן אופייני , שבו הזרעים שומרים על חיוניותם ויכולים לנבוט , והוא נע בין שבועות מעטים לשנים רבות . יש להשרות את הזרעים במים למשך שעות אחדות ( לילה . ( בנוכחות פחמן דו–חמצני תמיסת מי סיד הופכת מצלולה לעכורה , ופנול אדום משנה את צבעו לצהוב . זרעים יבשים נמצאים במעין תרדמה , ונשימתם אטית מאוד . לכן , קשה להוכיח , בניסוי קצר כזה , שהם חיים ונושמים ( יתחיל שינוי בצבע הבוחן . ( אבל אם בודקים כמות גדולה של זרעים , במשך זמן ממושך יותר , אפשר להוכיח שגם הם נושמים . המסקנה היא שהזרעים חיים . אפשר לבדוק בניסוי גם זרעים מבושלים , ולהיווכח שאינם נושמים כלל ( הבישול גורם למותם . ( חשוב להשוות תוצאות של תלמידים שונים , שיהוו חזרות בניסוי , כנדרש בחקר מדעי . שאלה : 1 הנשיפה הדגימה כיצד הבוחן משתנה בנוכחות פחמן דו–חמצני . שאלה : 2 חייבים להשתמש באותו מספר הזרעים . אם לא - לא נדע אם ההבדל נבע מהתפיחה במים או ממספר הזרעים . אנו מבודדים את ההשפעה של התפיחה מהשפעות אחרות , כגון : מספר הזרעים . פעולה זאת נקראת בידוד משתנים . שאלה : 3 במקרה כזה היינו מגיעים למסקנה ( מוטעית , ( שזרעים שהותפחו אינם נושמים , ולכן , כנראה , הם אינם חיים . שאלה : 4 מכיוון שהזרעים של הצמחים נושמים , ולאחר נביטה הם גדלים ומתפתחים לצמחים חדשים ( שמאפייני חיים נוספים מתבטאים בהם , ( אפשר להסיק שזרעים של צמחים הם חיים . מימין : פנול אדום לפני נשיפה משמאל : פנול אדום אחרי נשיפה
|
|