|
|
עמוד:191
האתגר : שיפור במעמד העובדים מעמדם של העובדים בישראל הולך ונחלש : שוק העבודה הגמיש , ירידת כוחם של ארגוני העובדים והאיגודים המקצועיים , העלייה בפערי השכר - כל אלה ועוד גורמים לכך שכיום קשה יותר לעובדים הישראלים לפרנס את עצמם בכבוד . אחד האתגרים העיקריים של ישראל כמדינת רווחה הוא להבטיח לעובדים תנאי העסקה הוגנים , במטרה לאפשר להם לעבוד ולפרנס את עצמם כראוי . אכיפת חוקי העבודה בישראל העובדים נהנים מחוקי עבודה מתקדמים , שנועדו להגן עליהם ולדאוג להם לתנאי עבודה הוגנים , וממערכת של בתי דין לעבודה , שניתן לפנות אליהם כאשר זכויותיהם החוקיות מופרות . ואולם בפועל , מעסיקים רבים מפרים את חוקי העבודה , והעובדים לא תמיד מודעים לזכויותיהם ולא תמיד הם מעוניינים לתבוע אותן , מחשש שיפוטרו . המדינה , מצידה , לא עושה די כדי לאכוף את חוקי העבודה . לאכיפת החוקים אחראי משרד התעשייה , המסחר והתעסוקה , אך התקציבים המוקצים לאכיפה נמוכים ביותר , ולדוגמה : בשנת , 2010 כדי לאכוף את חוקי העבודה החלים על 2 . 8 מיליון שכירים במשק , הוקצו 100 פקחים בלבד ! ( פקח על כל 280 , 000 עובדים . ( ... הגנה על הזכות להתאגדות העובדים בעידן ההפרטה והגלובליזציה , שבו שוק העבודה הגמיש מצמצם במידה רבה את הביטחון התעסוקתי של העובדים ( כלומר , את קביעותם במקום עבודה אחד לאורך זמן , ( עולה מחדש הדיון סביב זכותם של העובדים להתאגד ולהילחם על זכויותיהם ועל תנאי עבודתם . על אף שהזכות להתאגדות היא אחת הזכויות המפורטות ב"הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם , " וגם כאשר בישראל הזכות להתאגדות מוכרת כזכות אזרחית בסיסית , רק כשליש מהעובדים בישראל מאוגדים ( לעומת 85 % לפני שני עשורים . ( יתרה מזאת , מעסיקים רבים אינם רואים בעין יפה את התאגדות עובדיהם , והם מנסים למנוע אותה . כאמור , בישראל הוקמה ופעלה בעבר הסתדרות העובדים הכללית , שהייתה במשך תקופה ארוכה ארגון חזק מאוד , אשר פעל רבות להגנה על העובדים בישראל . ואולם , כפי שקרה לארגוני עובדים במקומות רבים בעולם - כך גם בישראל , כוחה של ההסתדרות הכללית נשחק . בשנת 1994 פורקה ההסתדרות , ובמקומה הוקמה “ ההסתדרות החדשה , " אשר כוחה ומעמדה אינם חזקים כבעבר . לצד ההסתדרות החדשה קמו בישראל בתקופה האחרונה עוד ארגונים אזרחיים הפועלים כדי לסייע לעובדים להתאגד ולהילחם על זכויותיהם ( למשל , ארגון “ כוח לעובדים . ( " ארגונים אלה מסייעים לעובדים לפעול ישירות מול המעסיקים , או באמצעות פניה למערכת המשפט של המדינה ( דהיינו , בתי הדין לעבודה . ( בשנים האחרונות גוברת המודעות של העובדים לקיומה של הזכות להתאגדות ומתרבים המקרים שבהם עובדים פועלים למימוש הזכות . ( עוד על איגודי עובדים ועל מעורבות המדינה בשוק העבודה , ראו בעמ' . ( 53 מן העיתונות [ ... ] אצלנו אין ועד עובדים , אין דבר כזה שנקרא קביעות ואין הסכמים קיבוציים . נכון שיש משכורות גבוהות יותר , ארוחות עסקיות בצהריים , משרדים מעוצבים ופינת קפה מפוארת , אבל גם פה אתה מרגיש נדיף בדיוק באותה המידה . בהחלטת מועצת מנהלים אחת סוגרים את כל המחלקה בה אתה עובד . שום דבר פה הוא לא באמת שלך . הרכב חוזר לחברת הליסינג , הטלפון והמחשב הנייד לעבודה וכל השעות שהקרבת בלילות , לעולם כבר לא יחזרו . מפוטר היי טק , “ גם מפוטרי ההיי טק רוצים להבעיר צמיגים 17 , ynet , " בנובמבר 2009 ? . 1 קראו את קטע העיתונות על עובדי ההייטק . עובדים אלה אינם מאורגנים בהתאגדות עובדים אלא לכל עובד יש חוזה אישי . מה הם היתרונות ומה הם החסרונות של מצב זה ? . 2 חפשו מידע מן השנים האחרונות על מאבקים שניהלו עובדים בישראל על זכותם להתאגד ולהתארגן לשם הגנה על זכויותיהם . ספרו על המאבק ועל תוצאותיו . ( היעזרו באתרים “ קו לעובד , " "כוח לעובדים ( . " . 3 האם המדינה יכולה לפעול בדרכים נוספות כדי לסייע לעובדים להתאגד ולדאוג לשמירה על זכויותיהם ? הציעו הצעות משלכם לכך . תמונה מתוך הסרטון "התארגנות עובדים בישראל" באתר "מגינים על זכויות האדם"
|
|