עמוד:75

על השפעתם של אירועים חריגים בקביעת מדיניות לעתים דווקא התרחשותו של אירוע לא שגרתי - ולא הגורמים שמנינו - היא הדוחפת נושא מסוים לראש סדר העדיפויות ומאלצת את רשויות השלטון לשבת על המדוכה ולגבש מדיניות שתיתן מענה לצורך שנוצר . דוגמה לכך היא , למשל , התפרקותה של ברית המועצות בשנת , 1989 שבעקבותיה נפתחו גבולותיה של מדינה זאת וגל עלייה עצום החל לזרום ממנה ארצה . התחזיות על היקפו של גל עלייה זה דיברו על מיליון עולים בתוך חמש שנים , ובין הנושאים שעלו לראש סדר היום הציבורי היה בעיית הדיור : עלתה השאלה כיצד תדאג המדינה למגורים למספר כה גדול של אנשים , המתווסף למדינה בתוך זמן כה קצר . אחת הדרכים שבהן התמודדה הממשלה עם הבעיה שנוצרה הייתה באמצעות שינוי מדיניות הקרקעות . המדינה החליטה על הפשרת קרקעות חקלאיות , כלומר , על שינוי הייעוד של קרקעות חקלאיות והסבתן לבנייה , וזאת במטרה להגדיל את מלאי הקרקעות הפנויות לבנייה ולהביא לבניית יחידות דיור רבות . עד סוף שנת 1993 הופשרו שטחי חקלאות שהיקפם למעלה מ 100 , 000- דונם . ביישובים מסוימים איפשרה ההפשרה בנייה שהגדילה את אוכלוסיית היישוב ב . 100 % -50 % - מדיניות ובחירות במדינות הדמוקרטיות מתקיימות בחירות לכנסת מדי כמה שנים , ובישראל אף לעתים תכופות יותר . פעמים רבות הבחירות הקרבות ובאות משפיעות על המדיניות החברתית-כלכלית של השלטונות . הרצון למצוא חן בעיני הציבור הוא שיקול העומד תדיר לנגד עיני הפוליטיקאים , אבל בעתות של בחירות הוא חזק פי כמה . התוצאה היא שלעתים המדיניות מושפעת משיקול זה , ולא משיקולים ענייניים , והפוליטיקאים נוקטים במדיניות מסוימת במטרה להגביר את הפופולאריות שלהם . מדיניות מסוג זה נקראת " מדיניות פופוליסטית" או " כלכלת בחירות . " דוגמאות למדיניות כזאת , שננקטה בישראל בתקופות שקדמו לעריכת בחירות לכנסת , הן : הורדת המסים על מוצרי צריכה פופולאריים ( בשנת , ( 1981 והאיסור על ניתוק חשבונות המים לנזקקים שלא שילמו את חובם ( בשנת . ( 2005 כלכלנים מתארים תופעה מעניינת שלפיה לפני הבחירות הממשלה מנהלת מדיניות של הרחבת הפעילות המובילה , בין היתר , לעליית הצריכה , ואילו לאחר הבחירות הממשלה מוכנה " להטיל גזרות" ולתבוע מהציבור " הידוק החגורה . " תופעה זאת יוצרת מחזור עסקים פוליטי , המבוסס על שתי הנחות : - הבוחר מחליט למי יצביע על פי מצבו הכלכלי בטווח הקצר . - הממשלה פועלת במתכוון ליצור אווירת רווחה לפני הבחירות . מן העיתונות בשנות ה70- חנכו כבישים חדשים בשנת בחירות , ובשנות ה80- הורידו את המסים על מכשירי חשמל . כיום , הסבך הפוליטי , בגרותו של הציבור , החוקים המשוכללים ועוצמת הפקידות המקצועית מקשים על הפוליטיקאים להיטיב עם העם רגע לפני הבחירות , והם צריכים לגלות יצירתיות ולפזר מתנות צנועות . בכירים לשעבר באוצר אומרים : " כלכלת הבחירות כבר לא משתלמת . " יו"ר ועדת הכספים , ח"כ יעקב ליצמן ( יהדות התורה : ( " כלכלת הבחירות עדיין קיימת [ ... ] אבל מי שעושה היום כלכלת בחירות צריך לעשות זאת בטוב טעם ובחכמה . הציבור לא מטומטם , והוא כבר לא ' קונה' הבטחות בומבסטיות . אבל כשמחלקים לאנשים קצת פה , קצת שם , והם מרגישים שיפור אפילו בלי להיות מודעים לכך , זה יכול לעבוד " . תני גולדשטיין , "כלכלת בחירות : כיצד זה עובד בשנות ה 25 , ynet , " ? 2000- בנובמבר 2005 שיעור השינוי בצריכה הציבורית לפני בחירות , 1999-1981 ( באחוזים ) שר הקליטה ויו"ר הסוכנות היהודית מקבלים את פניהם של עולים חדשים מבריה"מ לשעבר , 1995

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר