|
|
עמוד:188
אירועי אוקטובר 2000 ב29- בספטמבר 2000 פתחו הערבים אזרחי ישראל בהפגנות רחבות-היקף ואלימות , במחאה על סיורו של אריאל שרון , אז ראש האופוזיציה , בהר הבית שבירושלים . ההפגנות , שכללו חסימת כבישים ויידוי אבנים , נמשכו שלושה ימים ודרשו מעורבות רבה של המשטרה . במהלך דיכוי המהומות השתמשה המשטרה בנשק חם וגרמה למותם של 12 אזרחים ערביים . בעקבות אירועים אלה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית - ועדת אור ( בראשותו של שופט בית המשפט העליון , תאודור אור . ( הוועדה קשרה את ההתפרצות האלימה למצבם הכלכלי-חברתי של ערביי ישראל , וקבעה : “ האירועים , אופיים החריג ותוצאותיהם החמורות הם תולדה של גורמי עומק , אשר יצרו מצב נפיץ בקרב הציבור הערבי בישראל . גורמים אלה , כולל המדינה וממשלותיה לדורותיהן , כשלו בחוסר התמודדות מעמיקה ומקיפה עם הבעיות הקשות שמעמיד קיום מיעוט גדול של ערבים בתוך המדינה היהודית . הטיפול הממשלתי במגזר הערבי התאפיין ברובו בהזנחה ובקיפוח . הממסד לא גילה רגישות מספקת לצרכי המגזר הערבי , ולא פעל די על מנת להקצות את משאבי המדינה באופן שוויוני גם למגזר הזה . המדינה לא עשתה די , ולא התאמצה די , כדי להקנות שוויון לאזרחיה הערבים ולהסיר את תופעות האפליה והקיפוח . " [ ... ] הוועדה המליצה למדינה : [ ... ]“ ליזום , לפתח ולהפעיל תכניות לסגירת הפערים , תוך שימת דגש על תחומי התקציב , בכל הנוגע לחינוך , לשיכון , לפיתוח תעשייתי , לתעסוקה ולשירותים . תשומת לב מיוחדת יש להפנות לתנאי חייהם ומצוקתם של הבדווים . אין עוד מקום להתעלמות מנושא זה או לדחיקתו לשוליים . על המדינה , באמצעות דרגיה הבכירים ביותר , לפעול לסגירת הפערים בהקדם באופן נחרץ וברור , תוך קביעת יעדים ברורים ומוחשיים , ולוחות זמנים מוגדרים " . נראה כי לאחר פרסום מסקנותיה של ועדת אור , גברה בקרב ממשלות ישראל ההכרה כי יש צורך לטפל במיעוט הערבי , גם מההיבט הכלכלי-חברתי . בתקופה זאת התקבלו תכניות בתחומים שונים לקידום האוכלוסייה הערבית ולצמצום הפערים בינה לבין האוכלוסייה היהודית . אך התכניות לא תמיד יושמו במלואן , ותקציב ה4- מיליארד ש"ח שיועד למטרה זאת הצטמצם לכדי 2 . 7 מיליארד ש"ח . אזרחים ערביים מפגינים מחוץ לבית המשפט העליון בעת התכנסות ועדת אור , 3 בספטמבר 2000 ניצב אליק רון , מפקד המחוז הצפוני במשטרת ישראל , מעיד לפני ועדת אור
|
|