|
|
עמוד:161
הפערים בין קבוצות אוכלוסייה בתוך מדינות שונות גם ברמה הפנים-מדינתית , ניתן לדבר על מגמות שונות בנוגע לפערים חברתיים-כלכליים בין קבוצות אוכלוסייה שונות . פערים במדינות המתפתחות : במדינות המתפתחות , שבהן נרשמה צמיחה בעקבות תהליכי הגלובליזציה , עלה ממוצע רמת החיים , אך לא כולם נהנים ממנה . במקרים רבים רק חלק קטן מהתושבים , בעיקר בעלי ההון , בעלי הכישורים ובעלי היכולת להתנייד ולהתאים את עצמם למציאות המשתנה , זוכים לעלייה של ממש בהכנסותיהם . רמת החיים של מרבית התושבים , המתקשים להתאים את עצמם למציאות המשתנה - כמעט שאינה עולה , ולעתים היא אף יורדת . במדינות רבות מתפתחים אזורים ההופכים למוקדי תעסוקה חדשים , והאזורים שבהם מצויים המוקדים הישנים מאבדים מחשיבותם ומתדרדרים . אוכלוסיות חזקות ומשכילות מהגרות מהם , והם אינם זוכים להשקעות בתשתיות כמו האזורים המתפתחים . גם ההגירה מהכפר אל העיר בחיפוש אחר תעסוקה פוגעת הן באזורים הכפריים והן בערים , שבהן מוקמות שכונות עוני ונוצרים ריכוזים של אוכלוסייה ענייה . פערים במדינות המפותחות : במדינות המפותחות , התחרות עם מהגרי העבודה ועם פועלי הייצור במדינות המתפתחות גורמים לסגירת מפעלים מקומיים או להחלפתם בעובדים זולים יותר , ובכך הם גורמים לפגיעה בשכרם של העובדים החלשים או לאובדן גמור של מקור פרנסתם . כך הולך וגדל הפער בין החלשים לחזקים גם במדינות אלה . גם במדינות אלה הקריטריון הקובע הוא מידת הניידות : עובדים היכולים לעבור למקום מגורים חדש , או למצוא תעסוקה שדורשת מיומנות והכשרה גבוהות יותר , נהנים מיתרונותיה של הגלובליזציה הכלכלית . לעומת זאת מי שאין להם את ההשכלה וההכשרה לשנות את מקום עבודתם , או שאינם יכולים לעזוב את מקום מגוריהם , סובלים מאבטלה . ••• לסיכום , הנתונים מראים שהפערים החברתיים-כלכליים ואי השוויון בין מדינות ובתוך מדינות בעידן הגלובאלי גדלו , למעט תנודות קלות . הגידול העיקרי בפער הוא בין אלה שהם ניידים בעולם הגלובאלי או שיש להם יכולת לנייד את עצמם , לבין אלה שאינם ניידים . ואולם , פערים חברתיים-כלכליים אינם תוצאה בלתי נמנעת של תהליכי הגלובליזציה : מדיניות ממשלתית מושכלת יכולה בהחלט להשפיע על הפערים הנוצרים עקב תהליכים אלה , וזאת בעיקר על ידי השקעה בהון אנושי באמצעות שירותים חברתיים איכותיים , ובמיוחד בחינוך , בהשכלה ובהכשרה מקצועית . תהליכי הגלובליזציה ומעמד הביניים אחת מהשפעותיה של הגלובליזציה הכלכלית היא על גודלו של מעמד הביניים בחברה . מעמד הביניים הוא מונח חברתי כלכלי המגדיר את תושבי המדינה שהם בעלי יכולת כלכלית סבירה , אך אינם בעלי השפעה או עושר יוצאי דופן או ניכרים לעין . מעמד הביניים מוגדר על פי משקי בית שהכנסתם ברוטו נעה בין 75 % ל 125 % - מההכנסה הממוצעת . שכבה רחבה של מעמד ביניים נחשבת הכוח המניע של הכלכלה במדינות הדמוקרטיות המפותחות . ככל שמעמד הביניים בחברה רחב יותר ובעל הכנסה גבוהה יותר , יש בחברה רמה נמוכה יותר של אי-שוויון , נמנעים מתחים חברתיים וגוברות היציבות של החברה , יצרנותה וצמיחתה הכלכלית . השאלה כיצד משפיעים תהליכי הגלובליזציה על מעמד הביניים מעסיקה חוקרים רבים . מחקרים מראים כי יש מדינות שבהן לגלובליזציה הייתה השפעה רבה על הצטמקות מעמד הביניים ( כך אירע , למשל , בארה"ב , באנגליה ואף בישראל , ( ויש מדינות שבהן הביאו תהליכי הגלובליזציה להתרחבות מעמד הביניים ( למשל , בהודו . ( " המבחן לצמיחתנו איננו אם אנו מוסיפים לשפע של אלה שיש להם הרבה , אלא אם אנו מספקים די לאלו שיש להם מעט מדי פרנקלין רוזוולט , נשיא ארה"ב בין השנים 1945-1933 ? יש הטוענים כי התפתחותם של אמצעי התחבורה והתקשורת בעידן הגלובאלי מעצימה את הפערים החברתיים-כלכליים בין קבוצות אוכלוסייה שונות , ויש הטוענים כי גורמים אלה תורמים לצמצום הפערים . הביאו שני נימוקים לכל אחת מהטענות .
|
|