|
|
עמוד:136
אכן , המדינה יכולה למכור חברות המצויות בבעלותה ולהעביר את האחריות לאספקת השירותים שהחברות האלה מספקות לגופים פרטיים , המסוגלים לספק לאזרחי המדינה את השירותים האלה באותה מידת הצלחה ואולי אף ברמה גבוהה יותר . אך לנגד עיניהם של קובעי המדיניות העומדים לפני החלטה אם למכור את הבעלות על חברה ממשלתית לגוף פרטי , צריכים לעמוד שיקולים נוספים , בנושאים שונים . נפרט את העיקריים שבהם . אספקתם של שירותים חיוניים המדינה חייבת להבטיח ששירותים חיוניים יסופקו לאזרחיה בכל עת . חשמל , מים ואף תחבורה ציבורית ותקשורת הם שירותים שאין לדמיין את החיים המודרניים בלעדיהם . לכן , אמנם ניתן להפריט שירותים אלה , אך המדינה חייבת לדאוג לכך שגם אם יופרטו , הם יסופקו לאזרחים בכל תקופה ובכל מצב . יתרה מזאת , יש חברות שהן נכס אסטרטגי למדינה , ואם יימכרו עלול הדבר להעמיד את המדינה במצב פגיע ומסוכן . זוהי טענה שעלתה , למשל , בהקשר של הפרטת " אל על , " חברת התעופה הלאומית של ישראל . אחד החששות שהועלו היה כי מכירת החברה עלולה להביא לידי כך שבמצבים קיצוניים מסוימים ( למשל , בזמן מלחמה ) חברות תעופה פרטיות יפסיקו את טיסותיהן לישראל . במקרים כגון זה - ללא חברת תעופה בבעלות ממשלתית , מדינת ישראל עלולה למצוא עצמה מנותקת מהעולם . שוויוניות ונגישות באספקת השירותים החיוניים העברת האחריות לאספקתם של שירותים בעלי אופי מסחרי למגזר הפרטי עלולה לפגוע בנגישות של האוכלוסיות החלשות לשירותים אלה ובשוויוניות אספקתם של השירותים לכלל האוכלוסייה . אמנם ההפרטה אמורה להוזיל את עלויות השירות , אך לעתים קורה ההפך - בעקבות ההפרטה עולים מחיריהם של השירותים המופרטים , ומי שהכנסתו נמוכה מתקשה לרכוש אותם . גם כאשר המחירים אינם עולים - לעתים איכותו של השירות יורדת , ומי שעלול להיפגע מכך יותר מכול הן האוכלוסיות מעוטות-היכולת , אשר אינן יכולות להרשות לעצמן לרכוש שירותים חלופיים . ( כך , למשל , אם תרד איכותם של שירותי התחבורה הציבורית - מי שאינם בעלי רכב פרטי ייפגעו במידה הרבה ביותר ( . בעיה זאת עלולה להיות חמורה במיוחד כאשר מדובר בשירותים חיוניים כמו אספקת המים . ואכן , במדינות רבות , שבהן הופרטו שירותי אספקת המים בשנות ה90- של המאה העשרים , הוחלט לאחרונה להחזיר את אספקת המים לידיים ציבוריות ( כך קרה , למשל , בקנדה , בצרפת , בארגנטינה ובאורוגוואי . ( ריכוז ההון בידי מעטים מכירתן של חברות ממשלתיות והעברתן לידיים פרטיות עלולות להגביר את הריכוזיות במדינה , כלומר , להביא לידי כך שחלק גדול מן הנכסים והתשתיות במדינה יתרכז בידיה של קבוצה קטנה של בעלי הון . במצב זה , ההון מתרכז בידיהן של כמה קבוצות עסקיות , החולשות על המשק כולו . בישראל , למשל , מצויות כ20- קבוצות עסקיות , רובן בבעלותן של משפחות ספורות , השולטות על כ160- חברות ציבוריות בעלות נתח של כ 40 % - מהשוק . ריכוז ההון בידי מעטים מגביר את הפערים החברתיים והכלכליים בחברה , ועלול לפגוע בלכידות ובסולידאריות בקרב החברה . מן העיתונות על רקע תאונות ותקלות חוזרות במערכת הרכבות המופרטת [ ... ] הפקיעה בסוף השבוע רשות הרכבות של בריטניה את כל עבודות התחזוקה של מערכת מסילות הברזל הארצית מידי שבע החברות הפרטיות שעסקו בכך , והעבירה אותן לידי החברה הממשלתית נטוורק רייל . הפרטת מערכת הרכבות , באמצע העשור הקודם , נחשבה בשעתו לאחת מגולות הכותרת של מסע ההפרטה של ממשלת תאצ'ר , בשנות ה80- וה [ ... ] 90- משקיפים רבים סבורים כי רמת הבטיחות של הרכבות הבריטיות נפגעה קשות מאז ההפרטה , מכיוון שהחברות העדיפו את שיקולי הרווח על שיקולי הבטיחות , ולא השקיעו די כדי לשדרג את המערכות המיושנות . אליהו חסין , " כישלון ההפרטה בבריטניה , " גלובס , 27 באוקטובר 2003 " יכולה להיות לנו דמוקרטיה במדינה הזאת , יכול להיות לנו עושר רב המרוכז בידי מעטים , אבל לא יכולים להיות לנו שניהם ... לואיס דמביץ ברנדייס , שופט בית המשפט העליון האמריקני , 1941-1856 הפגנה נגד הפרטת המים בג'קארטה , בירת אינדונזיה , דצמבר 2010
|
|