|
|
עמוד:107
לסיום ולסיכום תקציב המדינה , המתקבל בהליך של חקיקה בכנסת , הוא המכשיר המרכזי לניהול ענייני המדינה ולביצוע המדיניות שנועדה להשיג את יעדיה של הממשלה . התקציב מבטא את סדר העדיפויות של החברה , ולכן נודעת לו חשיבות דמוקרטית מן המעלה הראשונה . המדיניות התקציבית כוללת את מדיניות הממשלה בנושא המסים שיש לגבות מהציבור כדי לממן את ההוצאות שהמדינה מחליטה להוציא לטובת אזרחיה . באמצעות המדיניות התקציבית , הממשלה מתערבת בפעילות הכלכלית ומשפיעה על צמצום הפערים בחברה ועל צמיחת הכלכלה . יש מדינות שבהן לבית המחוקקים תפקיד מרכזי בתהליך התקצוב . במדינות אחרות ( בישראל , למשל ) - לממשלה , ובייחוד למשרד האוצר , יש משקל רב יותר בתהליך זה . בלא אישור חוק התקציב , הממשלה אינה יכולה לפעול . לכן במדינות מסוימות , ובהן ישראל , אי-אישור התקציב בבית המחוקקים , כמוהו כהצבעת אי-אמון בממשלה . במהלך השנים נעשו ניסיונות לצמצם את השימוש בחוק ההסדרים ולמצוא איזון בין הרצון לאפשר לממשלה לקדם את מדיניותה הכלכלית ובין הצורך לקיים דיון רציני בחקיקה . אחת הדרכים לכך היא סינון הנושאים שיועלו לדיון בחוק , שעושה היועץ המשפטי לממשלה . ? . 1 עיינו בחוק ההסדרים , באתר משרד האוצר . א . מנו 4 נושאים שהחוק עוסק בהם . ב . מצאו 2 חוקים שהחוק דוחה את תחילת ביצועם או מבטל אותם . . 2 עיינו בטבלה של סעיפי חוק ההסדרים ( בעמוד הקודם . ( אילו מסקנות אפשר להסיק מן הטבלה לגבי השימוש בחוק זה במשך השנים ? לחם / יודית שחר ביום בו בטל הלחם האחיד צפור לא צוח עוף לא פרח ff ור לא געה שרפים לא אמרו קדו ff קדו ff הים לא נזדעזע הבריות לא דברו , בת קול לא יצאה אנכי ה' אלקיך ( מתוך : זו אני מדברת ) " גובה המסים , " פיטר ברויגל הבן , 1640-1620
|
|