|
|
עמוד:87
המוסד לביטוח לאומי ערך מחקר מקיף בנושא ( כולל סיור בבריטניה , שם הוחל חוק דומה , ( והחל בעבודה על הצעת החוק . במקביל נערך במספר מקומות בארץ ניסוי שבעקבותיו שונתה הצעת החוק ועוצבה מחדש . חשוב לדעת כי המוסד לביטוח לאומי לא היה שחקן נייטראלי בתהליך זה של קביעת מדיניות , שכן היה לו גם אינטרס פוליטי - להגדיל את עוצמתו , את מעמדו ואת חלקו בקביעת המדיניות החברתית-כלכלית בישראל . העברת נושא הבטחת ההכנסה לטיפול הביטוח הלאומי , פירושה הגברת פעילות המוסד והמשאבים שלו . משרד הסעד צידד אף הוא ברעיון ההפרדה , ואף היה שותף לתהליכי עיצוב הצעת החוק והפעלת הניסוי , אך הוא רצה שהנושא בכללותו יישאר באחריותו . ב1977- אוחדו משרד הסעד ומשרד העבודה והפכו למשרד העבודה והרווחה , וד"ר ישראל כץ נבחר לשר העבודה והרווחה . המשרד החדש הסיר את התנגדותו לחוק . משרד האוצר ליווה את הליך חקיקת החוק ובתחילה תמך בו , אך לאחר מכן השתנתה עמדתו והוא הביע התנגדות חריפה שעיקרה החשש כי החוק יביא לגידול עצום של מספר הזכאים לסיוע מהמדינה . משרד האוצר העלה את השאלה : האם תוספת גדולה לתשלומים להבטחת הכנסה עומדת בראש סולם העדיפויות בתחום הצרכים החברתיים בישראל ? האוצר פנה למכון מחקר חיצוני ( מכון סאלד ) והזמין אומדן של העלות הצפויה של החוק . האומדן שהתקבל ממכון זה , שהיה גבוה בהרבה מאומדנו של הביטוח הלאומי , שימש בידי האוצר כלי מיקוח מרכזי במאבקו בחוק . אולם בסופו של דבר החוק נחקק , והשינויים שהוכנסו בו בעקבות התנגדויות האוצר נגעו לשליטת האוצר בביצוע החוק . הצעת החוק נידונה בכנסת , וככלל זכתה להסכמה רחבה , אם כי היו גם התנגדויות שהתמקדו בחשש שחוק הבטחת ההכנסה יפגע בערך העבודה וישמש תמריץ לא לעבוד . בדיוני ועדת העבודה והרווחה של הכנסת השתתפו גם נציגי ההסתדרות והתאחדות התעשיינים , שאף הם היו שותפים לחששות הללו . הטענה המרכזית הייתה שבמקביל לחוק , יש לחוקק חוק שכר מינימום . מעורבותם של העובדים הסוציאליים בעיצוב החוק הייתה מזערית . אך חרף ההסתייגויות השונות מהחוק , התמיכה בו הייתה רחבה . תרמה לכך עבודת שטח מאומצת של אנשי המוסד לביטוח לאומי , בוועדה ומאחורי הקלעים . חשוב לציין שהצעת החוק הגיעה לכנסת כשהיא מגובשת ומגובה בניסיון בין-לאומי וכן בניסוי שבוצע בשטח , ועובדה זאת הקלה את עבודת השכנוע . לסיום , מעניין לציין את הרקע הפוליטי לקבלת חוק הבטחת הכנסה , שקבע מדיניות חברתית חדשה בישראל : החוק התקבל בתקופת שלטונה של מפלגת הליכוד , שעלתה לראשונה לשלטון בשנת . 1977 מפלגת הליכוד דוגלת בהשקפה הנאו-ליבראלית אשר אינה תומכת במדיניות רווחה נדיבה , ומעדיפה לעודד עבודה על פני תשלום קצבאות . אולם במקרה זה , ממשלת הליכוד הראשונה נקטה מדיניות שהייתה המשך של המדיניות של הממשלות שקדמו לה , שכן קבלת החוק הייתה סיומו של תהליך שהחל זמן רב קודם לכן . בנוסף , חוק הבטחת ההכנסה קבע כי הבטחת הכנסה תינתן רק למי שעבר מבחני הכנסה , נרשם בלשכת התעסוקה והוכיח שאין ביכולתו לעבוד בשום אופן . גישה סלקטיבית זאת מתיישבת עם ההשקפה הנאו-ליבראלית . גם ההוקרה המקצועית והידידות האמיצה בין ראש הממשלה , מנחם בגין , לבין שר העבודה והרווחה , ישראל כץ , סייעה מאוד להתקבלות החוק . ? א . אילו גורמים השפיעו על גיבוש ועיצוב המדיניות שהובילה לחקיקת חוק הבטחת ההכנסה ? השתמשו במונחים שלמדתם בפרק . ב . בפרק 2 ( עמ' ( 27 קראתם על אודות בג"ץ הקיום בכבוד שהוגש בנוגע לקצבאות הבטחת ההכנסה בשנת . 2003 מהי המדיניות שנגדה הוגשה העתירה ? איזו השקפת עולם היא מבטאת ? אנו גורסים שהעבודה היא ערך , ערך לעצמו , כי יש לחנך לעבודה , כי אין לחנך לבטלה ואין לחנך לקבלת סעד [ ... ] אם ברצוננו עדיין לבנות עם ומדינה , הרי המושכל הראשון והיסודי שאין בלתו הוא שהעובד לא יזדקק להשלמת שכרו על ידי תמיכות סעד . ח"כ משה עמאר ( מפלגת מערך , ( מתוך : דברי הכנסת , 1979
|
|