|
|
עמוד:38
לסיום ולסיכום מדינת הרווחה הדמוקרטית , המחויבת לרווחת אזרחיה , מבטאת את האחריות שהחברה קיבלה על עצמה בתקופתנו : לדאוג לביטחון החברתי והכלכלי של האוכלוסייה כולה . מדינת הרווחה מבוססת על ההנחה שכל אזרח זכאי לכך שהמדינה תדאג לרווחתו . לכן המדינה פועלת להבטיח שכל אזרחי המדינה ייהנו ממכלול של פתרונות שיבטיחו לכולם רמת חיים נאותה . מדינת הרווחה גובה מאזרחיה מסים והיא משתמשת בהם כדי לממן אספקתם של שירותים שונים , שנועדו להבטיח לכלל האוכלוסייה רמת חיים נאותה . יש שירותים שהמדינה מעניקה לכל האוכלוסייה , ויש שירותים שהיא מעניקה רק לקבוצות אוכלוסייה מסוימות , לפי קריטריונים שונים . יש הזקוקים יותר לסיוע שהמדינה מעניקה , ויש הזקוקים לו פחות . פעולותיה של מדינת הרווחה מהוות התערבות בפעילות הכלכלית . מטרתה של ההתערבות היא לנתק את הקשר בין ה ff תכרותו של האדם במסגרת השוק לבין רמת החיים שלו , ולמתן את השפעתו של השוק על חיי הפרט , המשפחה וקבוצות אחרות בחברה . המעורבות של מדינת הרווחה משיגה כמה יעדים : רווחה אישית : מדינת הרווחה מסייעת לפרט לחיות ברמת חיים נאותה וסבירה . בכך היא מסייעת לאזרחיה לחיות חיים טובים יותר , לממש את עצמם ואף לתרום לחברה . רווחה קהילתית : מדינת הרווחה מקדמת את רווחת הקהילה כולה ומובילה לגיבוש חברה משכילה יותר , בריאה יותר , חברה בעלת חוסן ויכולת להתמודד עם האתגרים שהעידן המודרני מזמן לה . צמצום העוני והפערים חברתיים : שירותים חברתיים נגישים , תשלומי הביטחון הסוציאלי , וכן הנחות והטבות שונות שהמדינה מעניקה לאזרחים - כל אלה מביאים לעלייה ברמת החיים של השכבות החלשות . בכך מדינת הרווחה מתמודדת עם תופעת העוני הקיימת בכל חברה , ומביאה לצמצומם של הפערים החברתיים והכלכליים בין השכבות המבוססות לבין השכבות מעוטות היכולת . אחריות חברתית וסולידאריות : הדאגה של הכלל למצוקת הפרט ולמצוקות של מגזרים שונים בחברה ( למשל , משפחות חד הוריות , נוער בסיכון , קשישים עריריים , ( כמו גם העובדה שכל האזרחים , עשירים ועניים כאחת , נהנים במידה שווה ממיגוון שירותים חברתיים ברמה טובה - מחזקות את תחושת הלכידות החברתית ומונעות ניכור בין קבוצות שונות באוכלוסייה . החלטותיהן של רשויות השלטון במדינת הרווחה בנושאים החברתיים והכלכליים , והפעולות שהן נוקטות בתחומים אלה כדי לדאוג לרווחת אזרחיהן , הן מדיניותה החברתית-כלכלית של הממשלה . “ הבה נתבונן ביום בחייו של אזרח במדינת רווחה : הוא קם בבוקר . משפשף את שיניו במים המסופקים לו על ידי המדינה ובמחיר מסובסד . הוא מעיר את בנו או בתו ולוקח אותם לגן חובה , גן שבו הלימודים מסובסדים על ידי המדינה . הוא מכין להם כריך מלחם המסובסד על ידי המדינה . אחר כך הוא נוסע לעבודה . כאשר הוא עולה לאוטובוס , הוא משלם פחות מהעלות הריאלית של מחיר הנסיעה : השאר מסובסד על ידי המדינה . הוא עובד רק 8 שעות ביום , לא יותר . אסור למעביד לדרוש ממנו לעבוד יותר . אם , חס וחלילה , הוא נפצע , הוא מקבל פיצויים מביטוח לאומי . הוא יודע שכאשר יפרוש מהעבודה יזכה לפנסיה . מעין תמיכה כלכלית , עד יומו האחרון " . אבנר דה שליט , סוציאליזם , עמ' 87 1 גם במדינות שאינן דמוקרטיות קיימים הסדרים הדואגים לרווחת האזרחים , ולעתים אלה הם הסדרים נדיבים , ואולם במדינות אלה הדאגה לפרט אינה מבוססת על ההכרה בזכות לחיות ברווחה , אלא משמשת כלי בידי השלטון לבסס את כוחו ואת מעמדו . שלטים בעד מדינת רווחה . תל אביב , קיץ 2011
|
|