|
|
עמוד:8
למחשבה על חידוש הדיבור בעברית היו כמה תומכים נלהבים . אחד מהם היה אליעזר בן יהודה . אליעזר בן יהודה ועמו אנשי רוח חשובים , כמו ח"נ ביאליק , הבינו שכדי שאנשים יוכלו לדבר בעברית בחיי היום יום , צריך לחדש בה מילים ולהתאים אותה לחיים במציאות החדשה . וזה מה שהם עשו . הם הוסיפו מילים שהיו חסרות בשפה שלא הייתה מדוברת הרבה שנים , למשל : עגבניה , בבה , גלידה , עתון , מטוס , רכבת , מצלמה . איך הם המציאו את המילים החדשות ? בכל מיני דרכים , למשל : הם חיפשו במקורות ( התנ"ך בעיקר ) מילה או שורש שיתאימו לדבר החדש שהם רצו לתת לו שם , אחר כך חיפשו לו תבנית מתאימה בעברית ושילבו ביניהם ; הם הוסיפו סופיות או תחיליות למילה קיימת ויצרו מילה חדשה ; הם חיברו שתי מילים קיימות למילה אחת חדשה . כלומר , הם המציאו את המילים החדשות לפי חוקים מסוימים בשפה העברית , ולא סתם " ממוחם הקודח . " הרעיון להפוך את העברית העתיקה לשפה שכולם מדברים בה נראה היום פשוט והגיוני , אבל אז , לפני 100 שנה , זה לא היה כל כך פשוט . רק " משוגעים לדבר , " כמו בן יהודה , ביאליק , סופרים ומשוררים אחרים , יכלו להגשים אותו . ובמידה רבה הם הצליחו : שפה שלא דיברו בה במשך אלפי שנים התעוררה והפכה לשפה שמיליוני בני אדם משתמשים בה כיום . חידוש המילים בשפה נמשך גם היום . העולם משתנה כל הזמן , ולכן חייבים להוסיף מילים שמתארות דברים שלא היו קודם . למשל : מחשב , טלפון וכל מה שקשור אליהם . אחת המילים החדשות הנפוצות ביותר היא המילה " מסרון , " שהיא המילה העברית להודעות טקסט בטלפון הנייד . ( sms ) הגוף שאחראי היום לחידוש מילים בעברית הוא האקדמיה לל ff ון העברית . באקדמיה יושבים מומחים ללשון , והם מחדשים מילים , כמו שעשו בן יהודה וחבריו לפני כ100- שנה . לפעמים , כאשר חסרה מילה מסוימת לדבר חדש , אנשים שאינם מן האקדמיה מציעים מילים חדשות , האקדמיה בוחנת אותן , ואם הן מוצלחות הן נכנסות לשפה .
|
|