|
|
עמוד:11
עקרונות נוספים אותנטיות , עניין וערכיות – הטקסטים המובאים בספר רובם ככולם הם טקסטים אותנטיים ( לא מעובדים . ( בבחירת הטקסטים הנחו אותנו עקרונות העניין והק ִ רבה לעולם התלמידים , הרלוונטיות לחייהם והיותם מעשירים מבחינה תרבותית וערכית . עקרונות אלה הנחו אותנו גם בבחירת הטקסטים וגם בבחירת הנושאים של מטלות הכתיבה . היררכיה וספירליות – הקריאה והכתיבה הם תהליך ספירלי ביסודו , ואך טבעי הוא שגם הוראתן תהיה ספירלית . הספרים בנויים באופן ספירלי הן מבחינת הנושאים והמיומנויות הנלמדים בו , הן מבחינת רמת הטקסטים הניתנים בו . לדוגמה , תהליך הכתיבה מטופל תחילה טיפוח הבעה בעל-פה והאזנה – טיפוח ההבעה בעל-פה מחד וההאזנה מאידך , עשויים לתרום לפיתוח יכולות קוגניטיביות ( כמו בפיתוח הבעה בכתב . ( יתר על כן , טיפוח ההבעה בעל-פה עשוי לתרום לחינוך לסובלנות ולצמצום האלימות , שכן במרכזו עומדת ההקשבה , הניסיון להבין את הזולת . בתה " ל חולקה ההבעה בעל-פה לשלושה סוגים עיקריים : דיבור ספונטני , דיבור מתוכנן בנסיבות רשמיות וקריאה בקול . בספרים מטופלים כל שלושת הסוגים בשיעורים ובפעילויות שונות לאורך הספר : שיחה מתוכננת בין תלמידים , קריאה בקול , דיווח בעל-פה , הרצאת דברים לפני קהל , טיעון בעל-פה , נשיאת נאום , דיון בשיעור . בספר , 2 שיעור : 8 הבעה בעל-פה , דן גם בשיחה האינטימית ובהקשבה . מקומה של התקינות – חלק בלתי נפרד מיכולת ההבעה היא המודעות לש ? נ ? ת הלשונית , למשלבים , וכמובן ? למוסכמות הכתיבה . הספר דן בין השאר בהבחנה בין משלב גבוה או בינוני לבין משלב נמוך ( סלנג . ( בשיעורים השונים של מערכת הצורות ותחביר נזכרים שיבושים ודרכי תיקונם . לכל אורך הדרך הקפדה על התקינות מוזכרת גם בהבעה בעל-פה . הידע הלשוני וידע העולם של התלמידים כנקודת מוצא – הספרים מתבססים על ידע הלשון של התלמידים . למשל , תלמידים אינם נדרשים לשנן טבלות נטייה של הפועל , משום שההנחה היא שהתלמידים כדוברי השפה יודעים את לשונם . על סמך ידע זה יוצרים את ההכללות לצורך הבנת התופעות הלשוניות . הספרים מתייחסים למציאות הלשונית המוכרת לתלמידים . הטקסטים , המשפטים , המילים ( בתורת הצורות ) לקוחים מהעולם המוכר של העברית בת ימינו הנמצא בערוצים שונים , כגון : עיתון , ספרי יען , סיפורת , פרסומות , שלטים . הלשון העברית כנושאת המורשת התרבותית – בספר הלימוד ובספר התרגול שולבו קטעים ופתגמים מן המקורות : מן המקרא , ומלשון חז " ל . בקטעים אלה התלמידים דנים באוצר המילים המיוחד , בהכרת הרובד הלשוני ובהבנתו .
|
|